Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Inheritances Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
או היתה לו ספינה וכו'. לתרץ קושית הר"א ז"ל כתב הר"י אדרבי ז"ל בפסקיו והישיבה הדורה של מצרים דנפקא ליה לרבינו משום דקאמרה מתני' ערכין (דף י"ז:) ובאה לו ברבואות דמשמע שכבר באה ומשום הכי צריך לטעמא דר' אליעזר דנותנין לו ספינתו ולא הוי עשיר אבל אם לא באה אלא היה בים לא הוה צריכינן להאי דאפי' לרבנן לא הוי עשיר משום דהוי ראוי וא"כ נמצא לפי פירוש זה דבערכין ג"כ לא מקרי עשיר היכא דיש לו בים משום דמיקרי ראוי. וקשה על זה שהיה לו להזכיר רבינו ז"ל דין זה בהלכות ערכין והכא דנפקא ליה מהתם הזכירו והתם שהוא עיקר מקומו איך לא הזכירו. ועוד דא"כ גם אם יש לו מלוה לא מיקרי עשיר בענין ערכין כיון דהוא ראוי דהא משמע דטפי הוי ראוי מלוה מספינה דהא בספינה תמה הרשב"א דילמא מיקרי ראוי ובמלוה מודה וא"כ כיון דספינה הוי ראוי לגבי ערכין והוי עני א"כ כ"ש מלוה או לפחות הוא הדין וכיון שכן מה הקשו בגמרא תיפוק ליה משום שכרה ותירצו אינה לשכירות אלא לבסוף אפילו ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף לימא דלא הוי עשיר משום דהשכירות הוי מלוה והמלוה הוי ראוי ואין זה מיקרי עשיר לגבי ערכין כי היכי דלא מיקרי בספינה:
הניח להם פרה מושכרת וכו'. קשה אמאי בפרה מושכרת נוטל פי שנים ומשמע פרה מושכרת עד זמן פלוני כדפירש רשב"ם בערכין כשהקשו והא איכא שכרה ותירצו שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ומהאי טעמא חשיב ליה עני וא"כ ראוי הוא ולא היה לו לבכור ליטול פי שנים. וי"ל דאנן דקי"ל דשכירות ישנה מתחלה ועד סוף וכן פסק רבינו ז"ל בהל' אישות פ"ה. אי נמי כיון דשכרה בחיי אביו לא מיקרי ראוי ומ"מ עני חשבינן ליה בערכין כיון דעדיין לא בא לידו והראשון עיקר:
בד"א בשלא מיחה וכו'. כתב ה"ה ז"ל דהלכתא כרבה לגבי דרב יוסף והקשה הרב בעל כ"מ ז"ל דאנן קי"ל דהלכתא כרב יוסף ואני אומר דהתוס' ז"ל בפ' שבועת הדיינים (דף מ"ד.) בדיבור המתחיל שומר אבידה וכו' האריכו לבאר הלכתא כרבה לגבי רב יוסף ומ"מ צריך לבאר דמשמע דליכא פלוגתא בין רבה ורב יוסף וכמו שפירש רשב"ם ז"ל ונראה דלפי פירוש רבינו ז"ל איכא פלוגתא והכי פירושו ורב יוסף אמר אפי' דרכום ואח"כ חלקו ביין מהני המחאה שמיחה בענבים והקשו דאיך אפשר לומר כן דרכום מעיקרא עינבי והשתא חמרא ואם כן איך תועיל המחאה שהמחה בענבים לגבי היין ותירצו דכשחלקו ביין לא חלקו אלא לפי חשבון הענבים כלומר אם נשפך היין נטל הבכור חלקו כאילו היו ענבים ולא היה יין ופסידא דיין לאו עליה הוא וכיון שהוא חולק לפי מה שהיו תחילה שהם ענבים אע"פ שהוא יין הוי כאילו חלקו ענבים ולכך מועיל המחאה דענבים וז"א ליתן לו דמי היזק ענבים כלומר כשחלקו נותן לו דמי היזק ענבים לבכור ונוטל בשוה עמו מה שהיה נוגע לחלקו אילו היו ענבים וכיון שכן הוי כאילו חלקו ענבים ואתי שפיר לפי פירוש זה לשון ורב יוסף אמר דמשמע דפליג: