Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואם שכח השליח קודם שיזרק הדם וכו'. נראה דטעות סופר הוא בדפוס וצ"ל ואם שכח השולח דשליח ודאי שמתחילה שכח כיון שהוא עושה תנאי. וכן הוא בדפוס אחר:
חבורה שאבד פסחה וכו' פטורים לעשות פסח שני וכו'. פירש רש"י דממה נפשך בראשון נמנו ואכילת פסחים לא מעכבא ע"כ. משמע לכאורה דמתניתין אתיא כמ"ד אכילת פסחים לא מעכבא וקשה דא"כ איך רבינו ז"ל פסקה להך מתני' הא איהו פסק לקמן פ"ב דלא כרב דאמר בפרק צולין (דף ע"ח) דאם זרק הורצה משום דאכילת פסחים לא מעכבא דהוא ז"ל כתב אם זרק לא הורצה. וי"ל דמאי דקאמר רב דאכילת פסחים לא מעכבא הוא שאפילו הבשר טמא בשעת זריקה לא איכפת לן מידי ובהא לית הלכתא כוותיה אלא צריך שבשעת זריקה יהיה ראוי לאכול אבל אם בשעת זריקה ראוי לאכול אע"פ שלא אכל אחר כן לא מעכבא. תו איכא למידק אמאי לא חילקו כאן בגמ' בין קודם זריקה לאחר זריקה דאם הספק נפל קודם זריקה חייבין לעשות ואם לאו אין חייבין, והתוס' ז"ל כתבו לא דמי להא דאמר לעיל שכח לפני זריקה חייבין לעשות פסח שני ולא כתבו טעם. ונ"ל הטעם דבשלמא השליח שעשה הפסח יתנה ויאמר אם אמר לי גדי יהיה טלה בשבילי ואם בהפך בהפך וכיון שרבו שכח קודם זריקה הרי הוא כאילו לא עשה כלום וזה לא עשה אלא על תנאי שזה יברר וזה לא בירר א"כ אין כאן כלום אבל הכא בשכל אחד שחט לא שחט על תנאי חברו אלא חשב שהוא פסח ודאי ולשם פסח ודאי שחטו להוציא את חבירו ידי חובתו ולכך פטורין:
וכן חמש חבורות של חמשה חמשה בני אדם וכו'. רבינו ז"ל לא הזכיר בהלכות אלו מחלוקת דר' יהודה ור' יוסי דאיתא בס"פ מי שהיה טמא גבי אם ימעט הבית מהיות משה דר' יהודה סבר ובלבד שיהא אחד מבני חבורה קיים ר' יוסי אומר ובלבד שלא יניח הפסח כמות שהוא ודבר תימה הוא למה לא הזכיר לא סברת ר' יהודה ולא דר' יוסי. ואם נאמר לתרץ זה דמדנקט סתמא דמתני' דקאמר חמשה חמשה בני אדם ולא נקט חמשה וארבעה משמע דהוי כר' יהודה כדאיתא התם בגמרא דדייק כן מתני' דהוי כר' יהודה מ"מ הרבה סתם רבינו ז"ל הדברים. ועוד דהא בגמרא אמרינן דר' יהודה אזיל לטעמיה דסבר דאין שוחטין את הפסח על היחיד ומעיקרא לאימנויי אחרינא בהדיה קאי ורבינו ז"ל פסק לעיל כמ"ד שוחטין את הפסח על היחיד. מיהו לזה י"ל דכיון דאין שוחטין את הפסח על היחיד לכתחילה א"כ שפיר נקט סברת ר' יהודה ונאמר דודאי מעיקרא לאימנויי אחרינא בהדיה קאי: