ויוצק על היסוד וכו'. הר"א ז"ל השיג דאינו יוצק על היסוד אלא בספלים ובודאי דכן נראה בפרק לולב והערבה ובפרק כל התדיר והרבה האריך הבכ"מ ז"ל בפירוש הסוגיא דפרק כל התדיר דבהדיא אמר שם דלא קי"ל כשמואל אלא לספלים ואע"ג דשמואל סבר דדבר שאינו מתכוון מותר ואנן קי"ל הכי כבר הקשה זה הבכ"מ בפ"י מהל' אלו והאריך בתירוץ הקושיא ומ"מ ודאי דלא קי"ל כשמואל אלא לספלים ובמ"ש דלספלים לא אתא אלא למעוטי אישים אבל מ"מ לא הוי ספלים דוקא ודוחק גדול לומר כן. ויותר נראה לי לומר שסמך רבינו ז"ל על מה שכתב בסוף הלכות תמידין ומוספין ודבריו שם מוכיחין כן שכתב שם ובקרן דרומית מערבית וכו' והכל יורד לשיתין כמו שביארנו והביאור הוא מ"ש כאן וכמ"ש שם הרב בעל כ"מ ז"ל ועל זה כתב שם כיצד היו עושין וכו' משמע דבא לפרש הניסוך כיצד הוא וניסוך שכתב כאן ושל שם הכל אחד ואין חילוק ביניהם מאחר שסמך שם על הביאור של כאן ולא בא רבינו ז"ל כאן אלא למעוטי שלא היה על האישים וכמו שהתחיל ואין נותנים אותו על האש וכו' ולאפוקי הא כתב ויוצק על היסוד וכו' ועוד דאתא לאפוקי מפי' רש"י ז"ל שסובר דלא היה מיד יורד לשיתין אלא יורד על גבי המזבח ומשם יורד לשיתין וכמו שדחו התוס' ז"ל פירושו בפרק לולב וערבה ורבינו ז"ל אית ליה כפירוש התוס' ז"ל וזהו שכתב כאן ויוצק על היסוד והוא יורד לשיתין אבל אין הכוונה למעט ספלים אלא סמך על מה שכתב שם בהלכות תמידין ומוספין. ודע דהשיתין בקרן מערבית דרומית היו וכמו שכתב רבינו ז"ל בפ"ב מהל' בית הבחירה:

ובירוצי היין והשמן קדש וכו'. וא"ת בפ' שתי מדות איפליגו ר"מ ור"י דר"י חשיב מדת הלח מלמטה למעלה ור"מ חשיב מלמעלה למטה ואמר שם ר' יוחנן דלר' מאיר דחשיב להו הכי נראה לי דבירוצי מדות לא נתקדשו ורבינו ז"ל בהל' כלי המקדש פרק ראשון נראה דפסק כר"מ דמני להו מלמעלה למטה שכתב שם ושבע מדות של לח היו שם הין וחצי הין כו' א"כ היה לו לפסוק דבירוצי מדות לא נתקדשו ואיך כתב כאן דנתקדשו ואם נאמר דרבינו ז"ל פסק כאביי דאמר התם דלא פליגי ר' יהודה ור"מ בהכי אלא במלאים קמפלגי מכל מקום קשה למה פסק כר"מ לגבי ר' יהודה. ויש לומר משום דסתם מתני' דפרק שתי מדות כר"מ דמני להו מלמעלה למטה ופסק כאביי:

כל שיעורי הנסכים האמורים וכו'. בפ' התכלת (דף מ"ה) הקשו שם על פסוק האמור ביחזקאל כה אמר ה' אלהים בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש וכו' הקשו שם חטאת עולה היא ותירצו אמר ר' יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה כלומר דעד שיבא אליהו ויפרשנה אין אנו יכולים לדורשה ורב אשי תירץ מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה כלומר דמה שאמר יחזקאל הוא שנתנבא על בית שני שהיה בימי עזרא ואמר שיקריבו מלואים כדרך שהקריב משה ומשה הקריב ביום השמיני למלואים שהיה ר"ח עגל בן בקר לחטאת וגם עזרא עשה כן ביום השמיני שלא היה ר"ח הקריב פר לחטאת והיינו דאמר יחזקאל וכן פירש"י ז"ל שם. ולפי זה קשה על רבינו ז"ל טובא דאיך כתב דנבואה זו היא על בית שלישי שעתיד ליבנות דנראה דזה לא כדברי מר ולא כדברי מר ועוד דהוא כתב שעזרא הקריב מלואים והיינו כתירוצא דרב אשי וכיון שכן הנבואה היא על עזרא ואיך כתב רבינו ז"ל שהיא על בית שלישי ואם נאמר דרבינו ז"ל מפרש דמ"ש פרשה זו אליהו עתיד לדורשה דהכוונה לומר דעל בית שלישי נתנבא ועם זה תירץ הקושיא דלעתיד לבא יהיה כן ואע"פ שאין כן עתה אינו כלום ולפ"ז פסק רבינו ז"ל כר' יוחנן מ"מ קשה מה שהקשיתי דהוא פסק כרב אשי ואיך פסק כר' יוחנן דמשמע דפליגי ועוד דכרב אשי ראוי לפסוק דבברייתא אמרו שהיא סברת ר' יוסי שחולק על ר' יהודה וכבר ידוע שהלכתא כוותיה לגבי ר' יהודה ועוד דבברייתא הודה לו ואמר לו תנוח דעתך שהנחת את דעתי. ונראה לי דרבינו ז"ל פסק כרב אשי ומטעמא דכתיבנא דר' יוסי סבר כוותיה אלא שלא רצה לפרש כפירוש רש"י ז"ל דהנבואה של יחזקאל על עזרא היה והקריבו מלואים כדרך שהקריבו בימי משה משום מה שהקשו התוס' ז"ל דשל משה עגל וכאן היה פר ועוד דהמתנות ג"כ היו חלוקות כמפורש ביחזקאל אל מזוזות הפתח וכו' וכמו שהאריכו שם התוספות ז"ל לכך מפרש רבינו ז"ל דה"ק נבואה זו על בית שלישי היא והקרבנות יהיו באופן האמור ביחזקאל ואע"ג דיקשה לך דאחר שנתנה התורה לא יהיה שינוי בקרבנות כלל אלא מקריבין קרבנות הנהוגים לדורות אין זו קושיא דכן בבית שני בימי עזרא הקריבו קרבנות שאינם נוהגים לדורות כמו שהקריבו בימי משה א"כ גם בבית שלישי יקריבו קרבנות שאינם נוהגים לדורות ואין תימה על כך ונבואת יחזקאל על בית שלישי היה. ועם זה באו דברי רבינו ז"ל על נכון שפסק כרב אשי ודו"ק: