Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Sales Chapter 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כבר ביארנו שהנושא ונותן באמונה וכו'. כתב ה"ה ז"ל ואחר שאין בו אונאה אפי' מכר יותר מכדי דמיהן וכו'. ביאור דבריו דפשיטא דיכול למכור אפי' שוה סלע בעשר כשהוא מפרש לקחתי בסלע ובעשר אני מוכר תדע לך דהא כשאומר בכך לקחתיו ואע"פ שאינו שוה כל כך כמו שלקחו ממי שמכרו לו אינהו הוי מכר ג"כ כשמפרש לו כך וכך אני משתכר דמותר:
בד"א בדברים שיש בהם חיי נפש כו'. כתב ה"ה ז"ל נ"ל ראיה מדאמרינן אין משתכרין בביצים וכו' לא משמע כי אמר שמואל לא אמר וכו'. קשה דא"כ אמאי פליגי בביצים ליפלגו בכל דבר שאינו חיי נפש סתם כיון דלדעתו אין חילוק בין ביצים לכל דבר שאינו חיי נפש. וי"ל דנקט ביצים לאשמועינן דביצים אינם חיי נפש הפך מ"ש מוהרר"י קארו זצ"ל בשם התוס' דביצים עיקר חיי נפש בסי' רל"ה ע"ש:
מותר לאצור פירות שלש שנים ערב שביעית וכו'. ערב שביעית איקרי שנה ששית ומותר לקנות בשנה ששית לצורך הששית והשביעית והשמינית למכור לכל העולם פן ימותו ברעב בשביעית ובשמינית כן פירש רשב"ם ז"ל והוזכר בדברי ה"ה ז"ל:
אין מוציאין פירות שיש בהם חיי נפש וכו'. בהלכות גריס כך אין מוציאין לסוריא ולא מאפרכיא לאפרכיא ורבי מתיר מאפרכיא לאפרכיא ע"כ. וכתב ה"ה ז"ל דדעת ההלכות לפרש אפרכיא כדעת רבינו שהוא מרשות לרשות מלך אחר בא"י עצמה וטעמו דאל"כ אלא שמפרש כפירשב"ם ז"ל למה הוצרך ת"ק להזכיר בדבריו ולא מאפרכיא הא באומרו אין מוציאין מא"י לסוריא משמע דאין מוציאין כלל אפי' מאפרכיא אחרונה של ארץ ישראל לאפרכיא ראשונה של סוריא ועוד מדרב מתיר מאפרכיא לאפרכיא נשמע דרבנן סברי דלא אלא ודאי דמדאפרכיא לאפרכיא הכל הוא בארץ ישראל ולכך הוצרך תנא קמא להזכירו בדבריו לאשמועינן דהכל הוא בארץ:
כל המאנה את הגר בין בממון בין בדברים וכו'. ה"ה הקשה על רבינו קושיות מלאוין הנמצאים בכתוב ומסוגית הגמ'. אבל יש להקשות על רבינו קושיות אחרות מיניה וביה דאם כדבריו דעוברים על לאו של אונאת ממון באונאת דברים וכן בהפך בישראל נמי אמאי לא עבר באונאת ממון אלא בלאו אחד שהוא אל תונו איש את אחיו כמ"ש בריש פי"ב וכן באונאת דברים אמאי לא עבר אלא בלא תונו איש את עמיתו כמ"ש כאן היה לו לעבור על ממון מפני דברים ועל דברים מפני ממון דומיא דגר. ועוד בממון דגר אמאי לא עבר לאו דוגר לא תונה שהוא של דברים כיון דאת אמרת כן דעובר בלחיצת ממון ג' משום דעובר על לאו לא תונו דממון בישראל וכן עובר על לא תונו דדברים בישראל כיון שעובר על ממון כזה כיון שהוציאם בלשון אונאה ג"כ ראוי לו לעבור על וגר לא תונה כיון שהוציאו בלשון אונאה. ואפשר לומר שלתרץ לזה כתב רבינו ז"ל וכפל לאוין בגר בשני דברים בפירוש לא תונה ולא תלחץ ואם כוונת הכתוב היתה שיעבור באונאת ממון בגר בארבעה לימא בגר לא תונה שתי פעמים חד בממון וחד בדברים דומיא דישראל דכתיב ביה לא תונו ולא תונו אחד בממון ואחד בדברים ומדשני וכתב חד בלשון הונאה וחד בלשון לחיצה משמע דאתא לומר דמחולקים הם זה מזה ולא יעבור על זה כזה ועל זה כזה, וזה שכתב רבינו בשני דברים בפירוש כלומר בשני דברים מחולקים וקושיא קמייתא עדיין לא מיתרצא וצ"ע: