מצות עשה למנות שופטים וכו'. בפ"ק דסנהדרין (דף ט"ז:) שופטים לכל שבט ושבט מנין ת"ל שופטים לשבטיך שוטרים לכל שבט ושבט מנין ת"ל שוטרים לשבטיך שופטים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שופטים לשעריך שוטרים לכל עיר ועיר מנין ת"ל שוטרים לשעריך וכו'. ע"כ וכך היא שנויה בספרי ותו אמרינן בספ"ק דמכות (דף ז') בשעריך אתה מושיב בתי דינין וכו' (עיין בכ"מ) בברייתא פ' ד' מיתות (דף נ"ו:) כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר וכו' ורבינו כתב כאן הברייתות השנויות בספ"ק דמכות ובפ' ד' מיתות ולא הזכיר כאן כלל בכל שבט ושבט ויש תימה בדבריו דלקמן ברפ"ה כתב ואין עושין סנהדרי קטנה לכל שבט ושבט וכל עיר ועיר והוא כברייתא השנויה בספ"ק דסנהדרין ועוד קשה להנהו תרי ברייתות דאמרי מושיבין בכל פלך ופלך מאין יצא להם דבר זה בשלמא לברייתא השנויה בסוף פ"ק דסנהדרין ניחא דמפקא ליה מקרא דלשבטיך דהוא לכל שבט ושבט כמבואר שם ועוד קשה דלמה ליה ב"ד בכל פלך ופלך כיון דמושיבין בכל עיר ועיר הרי לכל פלך בתי דינין רבים דפלך קיבוץ עיירות הוא ובשלמא לברייתא השנויה בסוף פ"ק דסנהדרין ניחא דאע"פ כשיש בתי דינין בכל עיר ועיר נמצא בתי דינין רבים לכל שבט ושבט הרי כבר תירצו שם התוס' בפ"ק דסנהדרין קושיא זאת וכן הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה דהוצרכו היכא דיש שני שבטים בעיר אחת דמושיבין שני בתי דינין אבל הכא גבי פלך ופלך ליכא לתרוצי הכי. ומיהו אם נאמר כמו שתירץ הרמב"ן בפירוש התורה בתירוץ הב' לקושיא דשבט ושבט דיש בית דין אחר על השבט והוא ממונה על הכל כמבואר שם אתי שפיר הנזכר לתרץ ג"כ הך קושיא דפלך ופלך אבל מ"מ יש תימה על רבינו שא"כ איך לא הזכיר לקמן כשהזכיר מנוי הבתי דינים שיש בכל פלך ופלך בית דין אחר שהוא ממונה על כל הבתי דינים וכן בכל שבט אלא שסתם דבריו. ושמא יש לומר דסבירא ליה לרבינו דכיון דארץ ישראל נחלקה לי"ב שבטים כל מלכות שבט אחד נקרא פלך ולפי זה שבט ושבט עם פלך ופלך חדא מילתא היא והשתא כל הברייתות שוות אלא האי תנא נקט לישנא דניחא ליה והאי תנא נקט לישנא דניחא ליה וזהו שכתב כאן רבינו פלך ופלך ובפרק ה' כתב שבט ושבט דכולה חדא מילתא היא והשתא ניחא הכל. ומה שאמר רבינו מדינה ומדינה אע"פ שבברייתות אמרו בכל עיר ועיר כינה לעיר בשם מדינה ולא חש לזה מפני שסמך על מ"ש לקמן בכל עיר ועיר:

שוטרים אלו בעלי מקל ורצועה וכו'. מדרש פסיקתא ושוטרים אלו שוטרי ישראל בעלי אגרופים המכריחים את העם לשמוע דברי תורה ע"כ ובפרק משוח מלחמה (דף מ"ב.) ומה שוטר שיש ממונה על גביו ופירש"י השופט ממונה על השוטר שהשוטר עשוי לנגוש ולכוף את מי שיצוה השופט לנגוש ולכוף ע"כ והן הן דברי רבינו:

אין אנו חייבים וכו'. ברייתא סוף פ"ק דמכות שהבאתי בסמוך ומה שאמר רבינו אבל בחוצה לארץ אינם חייבים להעמיד בכל פלך ופלך וכו' בודאי הוא טעות הגירסא הזאת אשר יש לנו בדבריו דשם בגמ' אמרו להפך אבל בח"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך וכו'. ואין סברא שיש לו לרבינו בגמרא גירסא הפוכה וגורס אבל בח"ל אי אתה מושיב בכל פלך ופלך אבל אתה מושיב בכל עיר ועיר דודאי הסברא היא כגירסתנו דבח"ל תפשת מועט תפשת ובכל פלך ופלך אין אבל בכל עיר ועיר לא על כן נראה דיש לגרוס בדברי רבינו אבל בחוצה לארץ אינם חייבים להעמיד ב"ד אלא בכל פלך ופלך וחסר מלת אלא אבל לא נראה כן מדברי הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה דנראה מדבריו דס"ל דרבינו פליג על הברייתא השנויה במסכת מכות וצ"ע:

כמה בתי דינין קבועין יהיו וכו' קובעים בתחלה וכו'. משנה בריש סנהדרין:

הגדול שבכולן מושיבין אותו וכו'. תוספתא רפ"ח דמסכת סנהדרין אמר ר' אליעזר בר' צדוק כשהיה ר"ג יושב בב"ד ביבנה האב יושב מימינו וזקנים משמאלו ע"כ ומה שאביו יושב מימינו הוא מפני שהוא אב בית דין והן הן דברי רבינו ובס"ה לא פסק כן מפני שראה בדברי ת"ק וזקנים מימינו ומשמאלו ע"כ:

והן יושבין כמו חצי גורן וכו'. משנה פ' אחד דיני ממונות (דף ל"ו:) סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהיו רואין זה את זה וכו' והך סנהדרין בין סנהדרי גדולה בין קטנה כדפירש"י והן הן דברי רבינו שכתב כאן בסנהדרין של ע"א למטה בסנהדרין של כ"ג ואע"פ שבמשנה אמרו כדי שיהיו רואין זה את זה נתן רבינו הטעם כדי שיהא הנשיא עם אב ב"ד וכו' מפני שמצא בסנהדרין בירושלמי פ' אחד דיני ממונות דאמרו שם סנהדרין היתה כחצי גרן וכו' כדי שיהיו רואין אותו ושומעין קולו ע"כ הדבר מוכיח כן שנעשה בשבילם כדברי רבינו מפני שהם גדולים להם נאוה תהלה ובענין הדין אין כאן הפרש ודא ודא חדא מילתא היא:

ועוד מעמידין שני בתי דינין וכו'. משנה פרק אלו הן הנחנקין (דף פ"ו:) זקן ממרא וכו' וברייתא שם בגמ' תניא אמר ר' יוסי וכו':

כל עיר שאין בה וכו'. ספ"ק דסנהדרין אמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין והקשו ממאי דתני בברייתא שלישית חכמה רביעית אין למעלה ממנה ותירצו דסבר כי האי תנא דתניא שניה חכמה שלישית אין למעלה הימנה ע"כ. ורבינו מפרש לדבר ללמד להורות ולשמוע לשאול ולהשיב ומ"ש שאין בה אחד לדבר ואחד לשמוע וכו' נראה דגורס בגמרא בדברי ר' יהודה כל עיר שאין בה שנים אחד לדבר ואחד לשמוע דכפי גירסתנו ליכא שום אמורא ושום ברייתא דסבירא ליה כדברי רבינו. ויש הכרח לגירסת רבינו ממה שהקשו מברייתא דשלישית חכמה ואי איתא כגירסתנו הא אפילו ר"י בעי תלת חכמים גדולים שנים לדבר ואחד לשמוע ומאי פריך ליה ממאי דקאמר שלישית חכמה אבל לגירסת רבינו א"ש. ומ"מ יש לתמוה הרבה בדברי רבינו דנראה דפסק כר"י ממה שכתב כאן כל עיר שאין בה אחד לדבר וכו' ובסמוך כתב שלישית בינונית רביעית חכמה נראה דפסק כברייתא דשלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה והך ברייתא פליגא ארב יהודה כמבואר בגמרא ועוד אפילו נאמר שפסק כאותה ברייתא היה לו לומר שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה ואיך כתב שלישית בינונית רביעית חכמה. ונראה דרבינו תפס לו כדברי התוספתא שהיא סברא שלישית בענין זה דאמרה ריש פרשת שמיני בסנהדרין כל סנהדרין שיש בה שנים יודעים לדבר וכולם ראוים לשמוע ראויים לעשות סנהדרין שלשה בינונית ארבעה חכמה ע"כ ומפני כן כתב שלשה בינונית ארבעה חכמה וא"ת אם דעתו לפסוק כדברי התוספתא היה לו לומר שנים ראויים לדבר וכולם ראויים לשמוע הרי זו ראויה לסנהדרין כדברי התוספתא ואיך כתב אחד יודע לשמוע ואחד יודע לדבר שהיא ראויה. וי"ל דרצה לפסוק בזה כדברי רב יהודה דאמר בגמ' דידן דבאחד לשמוע ואחד לדבר סגי מפני דאפשר לומר דתוספתא לא פליגא עליה דרב יהודה בהא דמצינן למימר דהא דנקט התוספתא שנים לדבר וכולן ראויים לשמוע הרי זו ראויה לאי למימרא דבציר מהכי לא מקרי ראויה דודאי אפי' באחד יודע לשמוע ואחד יודע לדבר מקרי ראויה ומאי דנקט הכי הוא לאשמועינן דאפילו ששנים יודעים לדבר וכולן ראוים לשמוע ראויה לסנהדרין מיהא הויא ולא איקרי בינונית ולא חכמה וא"כ כיון דנוכל לפרש דברי התוספתא שיסכימו עם דברי ר"י מפרשינן ולא שבקינן דברי רב יהודה שנמצא בפירוש בגמ' דידן ומ"מ לא פסק בהא כרב יהודה לגמרי דלדברי רב יהודה באחד לשמוע ואחד לדבר איקרי חכמה ולפי התוספתא לא מיקרי אלא ראויה וכן פסק רבינו והטעם שפסק כדברי התוספתא הוא מפני דמתניא בסתם ועוד דר' יוחנן דאמר אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי חכמה וכו' מסייע לה דאי לא ס"ל אלא כחד מהני ברייתות תיקשי ליה דה"ק אין מושיבין אלא בעלי חכמה הא אפילו לדברי הברייתא דבעינן ארבעה הא אמרה אין למעלה הימנה וא"כ היכי קאמר דבעינן כלהו בעלי חכמה. ואע"ג דמצי למימר דלאו אכולהו קאי כמו שתירצו התוספתא במנחות פרק ר' ישמעאל מ"מ פשט דברי ר"י לא משמע הכי אבל אי ס"ל כדברי התוספתא אתי שפיר דהא לא אמר אלא דרביעית חכמה ומאי דקאמר ר' יוחנן הוא לעשות סנהדרין שאין למעלה הימנה דלהכי בעינן שיהיו כולן חכמים כדברי ר' יוחנן ואין מושיבין דקאמר ר' יוחנן לאו לעיכובא הוא אלא להיות מעלה ביותר דומיא דבעלי שיבה בעלי קומה שאינם לעיכובא כמבואר בפ' שלאחר זה נ"ל שהכריחו לרבינו לפסוק כן ומיהו היה נראה דאפשר לתרץ בלאו הכי דהא דקאמר ר' יוחנן אין מושיבין וכו' הוא שיהיו מיהא בעלי חכמה אבל הא דקאמר אחד לדבר ואחד לשמוע הוא שיהיו חכמים גדולים ביותר וזהו שכתב רבינו שני חכמים גדולים ובתרי סגי אבל מ"מ בעינן שיהיו כלם חכמים אע"פ שלא יהיו כל כך גדולים כמו השנים. אלא שאין משמע כן מדברי רבינו שכשהזכיר בסמוך ברפ"ב מימרא דר' יוחנן כתב מופלגין בחכמת התורה ובעלי דעה וכו' משמע שכלם צריכים להיות חכמים ביותר ובהשגות יש בזה דברים ובדבריהם יש נסחאות מתחלפות בין דפוס קונשטאנטינא לדפוס ווניציאה ובין כך ובין כך צ"ע להבין דבריהם שאינם לא כדברי התוספתא ולא כדברי גמרא דידן ומ"מ נראה דעתם לפרש יודע לדבר ויודע לשמוע כדברי רבינו אבל רש"י פירש יודע לדבר בשבעים לשון יודע לשמוע בשבעים לשון וכן פירשו התוספתא במנחות פ' ר' ישמעאל (דף פ"ה) ושם הקשו מהך דהכא להא דאמר ר' יוחנן אין מושיבין בסנהדרין וכו' ותירצו דלאו אכולהו קאי א"נ התם לדיני ממונות והכא לדיני נפשות ולא סגי בעשרים ושלשה וכו' וצ"ע להבין דבריהם שתירצו דהך דהכא בדיני ממונות דשלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה קאמר ובדיני ממונות לא בעינן אלא שלשה ועוד מהו זה שכתבו ולא סגי וכו' מה ענין הוא למ"ש למעלה וצ"ע:

כל סנהדרי קטנה וכו'. משנה פרק אחד דיני ממונות ושלש שורות וכו' ופשוט הוא דבסנהדרי קטנה איירי דבגדולה אין מוסיפין:

ולמה אין סנהדרין וכו'. ספ"ק דסנהדרין ורבינו לא גריס שם בברייתא טבח ולהשלים מנין העשרה גריס מים מצויים כמ"ש בספ"ד מהל' דעות וס"ל לרבינו דרופא ואומן אע"ג דצ"ל שהם שני דברים להשלים מנין העשרה מ"מ כדי שלא יהא נוסף על ק"כ צ"ל דתרוייהו כחד גברא הוו ומפני כן כאן שלא מנה הדברים אלא האנשים דקדק וכתב רופא אומן בלא וי"ו דתרוייהו כחד גברא הוו אבל בסוף פרק ד' מהלכות דעות שכתב שם מנין הדברים כתב ואומן מפני דשני דברים הוו להשלים מנין העשרה ורש"י ז"ל גריס טבח וסבירא ליה דרופא ואומן וטבח כחד גברא הוו: