וכן אם רוב אותו הדבר וכו'. כתב ה"ה ז"ל וכ"כ ר"ח בשם רבותיו וכו' כ"כ הטור בהל' גזלה סימן שס"ט בשם ר"ח והתימה מהרב ב"י שכתב שם שלא ידע טעמו והוא מבואר בדברי ה"ה כאן:

אין לוקחין מן הרועים וכו'. ברייתא בפ' הגוזל ומאכיל אמרי אין לוקחין מן הרועים לא גיזין ולא תלושין וכו' אבל לוקחין מהן תפורים ופירש"י ז"ל דאבגדים קאי ותמה הרשב"א ז"ל דפשיטא דקנאן בשינוי וכתב הרב"י בח"מ סי' שנ"ח שמפני שרבינו מפרש כפירוש רש"י ז"ל והדבר פשוט השמיטו. ואני אומר שאינו מספיק דכיון דהוצרכה הברייתא לפרשו לא היה ראוי לרבינו ז"ל שלא להזכירו כיון דהוצרכה הברייתא, אלא שאני אומר שאין זו קושיא על רבינו למה השמיטה דאפילו יפרש כפירוש הרשב"א דלא קאי תפורים אלא אגיזין מ"מ סמך על הכלל שכתב למטה דכל הדברים האלו הולכים אחר מנהג המדינה ומה שהוא דרך בעל הבית להקפיד עליו ודאי שהוא גזל ומפני כן לא הזכיר כמה פרטים שהוזכרו בגמרא כמו גבי גרדי שאין לוקחין ממנו לא אירין ולא נימין וכו' וכל כיוצא בזה שהוזכר הכל בדברי הטור ז"ל אבל רבינו ז"ל סמך על כלל זה. ועם זה ג"כ נתיישב מה שהקשה ה"ה ז"ל גבי כובס דאמרו בגמ' דאלימי אפי' תרי חוטין אינו נוטל ולא הזכיר רבינו ז"ל דלא הוצרך לכך דסמך על הכלל שנתן כדכתיבנא כמו שסמך על הרבה דברים, והתימה מה"ה ז"ל שכתב לפי שהוא ענין מועט שאין זה מספיק אבל יותר נכון מ"ש דרבינו לא כתב אלא עיקרי הדברים ובענין הפרטים סמך על הכללים וכמ"ש: סליקו להו הלכות גניבה בס"ד