Lechem Shamayim on Mishnah Arakhin Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אינו פטור לגאול פחות משתי שנים ואם מחזירה לוקח קודם. עובר הוא והמוכר בעשה.
ונ"לדווקא להחזירה בדמי מקנתו. או בגירוע. אינו רשאי בתוך זמן זה. אבל לתתה לו במתנה. נראה שאינו אסור. ושמא אחר שקנאה לשתי שנים. וחל הקנין לשני תבואות. כה"ג נמי שרי לפדותה בתוך שתי שנים. אינו אסור אלא למכור מתחלה לפחות. דהא לא גמרינן מקראי אלא שתהא מכורה וקנויה לשתי שנים. והא בהכי איקיים ליה קרא כדכתיב. וצ"ע.
כתי"טד"ה היתה. צ"ל בהכי לא תנן דאין עולה כו'.
אלא עם הראשון כפי חשבונו עם הראשון נותן לשני ונוטל שדהו. ואין לשני על הראשון כלום. זה נראה פשוט.
כמין רבית ואינה רבית אתיא כר"י דס"ל צד אחד בריבית מותר. עיין בגמרא.
שנה ועבורה בין בשנה פשוטה. בין כו'. כצ"ל בפירוש רע"ב.
עיר שגגותיה חומתה(וכן בברייתא שבגמרא. ולא שור איגר היינו הך. כמו מאיגרא רמא).
נ"לדתני הכי לרבותא. אע"ג דכותלי הבתים שוים וישרים. שאין אחד נכנס ואחד יוצא. וכן בגובה שוין הן. שכל כותלי הבתים מגיעין לגגותיהם בשוה. אין אחד מעדיף על חברו. באופן שהגגים נראים כאילו הם גג אחד. וכותלי הבתים יחד נראין כחומה אחת ממש. והגגין מוכיחים שנראין כאחד. משו"ה נקטינהו. ושמא אפילו אין לבתים כתלים לצד חוץ. אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגוד אחית מחיצתא.
ושאינה מוקפתוכו' אבל המוקפת מיב"ן אע"פ שא"ל עכשיו. לרע"ב. ואזדא לה בשטת ראב"י דבגמרא דס"ל ק"ר קדשה לע"ל. ולפ"ז צ"ל במ"ש כגון קצרא כו' לא אלו בלבד. ותי"ט קמפרש לה אליבא דרישב"י דס"ל לא קדשה. ולא חלי ולא מרגיש. ובאמת גם הר"מ בחבור נראה כמזכה שטרא לבי תרי אך היא דעת שלישית כעין פשרה. אבל הראב"ד השיגו כדין. ועמ"ש בחי' גמרא שכיוונתי לדעתו ת"ל ומסייע ליה הא דתנן מימות יב"ן. דאתיא ככ"ע.
בתי החצרים שאין לעיירות חומה. כפירש"י אבל נ"ל ט"ס. וצ"ל שאין להם חומה כעיירות. תי"ט. לא הבנתי הגהה זו. אטו הני מתוותא דלית להו חומה. לאו עיירות נינהו. והכתיב מערי הפרזי. בערי הפרזות. ובריש מגלה תנן עיירות דלאו מוקפות. ובפ' הדר עיירות של בורגנין וס"ר עיירות בהר המלך היעלה על הדעת שהיו להן חומות.
אולםההפרש שבין עיירות ובין הכפרים. הוא שהעיירות גדולות מהכפרים. גם בתיהם מסודרים. בנוים. זה אצל זה. ולהנה רחובות ושווקים מיושרים. משא"כ בכפרים שבתיהם מפוזרים ומפורדים. אחד הנה ואחד הנה. בלי חוצות. ולא בנינים נאים. גם בתיהם קלים ודלים. מעשה חומר לבנים. לא בנין אבנים. ונראה דלפום ריהטא אתהפכא ליה לתי"ט. לשון רש"י נכון. ותי"ט מטעי קטעי.
אינו גואל כסדר הזה נראה דקאי אדלעיל שלהי פ"ז. והוא סדר הכתוב בלוים. ותלמודא לא קבעי אלא לפרושי דלא ליתו למטעי. מיהו תנא ודאי דייק. משו"ה משנה לא זזה ממקומה. כדפרישנא זימנין טובא.
מגרשמקום פנוי מכלום. לשון רע"ב. לקוח מפירש"י. לכאורה משמע דיוקא דסוף לישניה. אבנין וזריעה בלחוד הוא דקפיד. ובנטיעה ליכא קפידא. וקשיא לרישא. דמשמע פנוי לגמרי בעי מהוי. להכי פריש בהדיא בסוטה פ"ה. שגם מאילנות היה פנוי. איברא אכתי איכא למימר. שאין נוטעים בו אילנות כפרדס. אבל מטע אילנות לטיול. ואבורנקי להסתופף בצלם. וכדרך שעושים לפני כרכים גדולים בארצות האלה. זהו ודאי נוייה של עיר. כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם (ישעיה ז') שמא היה מותר. וע"פ רש"י ד"א עה"פ בשלכת מצבת. דמסייע לי ודאי. וצ"ע.