Lechem Shamayim on Mishnah Avodah Zarah Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל שבהנאתוע"פ רע"ב יש משביח ולבסוף פוגם כגון שומן בשר עם חמאה. הלכתא רבתא לדין בשר בחלב.
**כגון חומץ כו'**עתי"ט. ז"ל אבל בכלי שאינו ב"י כו'. כשנתבטל בו המאכל כו'. כבר נפגם טעמו וריחו לא עמד בו. דעדיפא הול"ל אפילו קדרה בת יומא. לא אפשר דלא פגמא פורתא (כדאיתא פרק אלו עוברים. ופרק גיד הנשה).
ויגובהנקב. והוא פעל עומד (כעין נפעל מעצמו) לגזרת חסרי הנו"ן. בשקל יקום גוי. לא יגוש.
ותגובהמגופה.
כדי שיפתחכו' שלא תשבר כולה ר"ל כל המגופה.
משנכנסה לרשותם אסורע"ל רי"ו בתי"ט. אבל בהכנסה לחוד לא נאסר. שאין חצרו קונה לו בע"כ. ודאי לא עדיף מחמץ דעשאו הכתוב ברשותו. ואפ"ה גוי שנכנס ובצקו בידו. אינו עובר עליו. פסק כו' דמשיכה קונה.
באיזהמקום. עפ"ה דבתרא משנה ז'.
מדד עד שלא פסקהב"י מפרש דודאי נגע בו הגוי. ומשו"ה תנן מדד ולא משך. לכלול בו שאחר שמשכו נגע בו. לא הבנתי זה. דהא ודאי האי מדד במוכר עסקינן. דאי בלוקח מודד איירי. הא ודאי קאסר ליה מיד. אע"פ שלא משך ולא פסק והשתא היכי ליתני משך ולא מדד. דהוה אמינא איהו מדד נמי. צריכא למימר דמיו אסורין. עכבת גם עקבת בקו"ף. יש לו דמיון בכתוב בענין הלז. ולא יעקבם.
עכבת ייןכתי"ט. ומ"ש הרע"ב שלא יצא כטפה או שתי טפין. לפום ריהטא כתב כן. דהשתא טפה אחת. שתים מיבעיא. ואני אומר אפילו בתלמוד. אין זה דקדוק. כמ"ש בס"ד פ"ק דסוכה. שנמצא כך הרבה. ואף בלאו כדאמרי אינשי. נמי יל"פ. טפה שהיא כשתי טפין. דהיינו טופח על מנת להטפיח. וזה אמת נכון וברור בלשון ובענין. לפי דעתי. ודוק.
ע"לרע"ב. ואם עירה התר כו' אסור. אפילו חבית מלאה לתוך טפה. משום דקמא קמא אתסר.
בתי"טד"ה ואוסר. צ"ל ומסקי. ע"ש והוא שיזרוק מצרצור. כצ"ל.
ושעיר המשתלחל"ג.
הרי אלועתי"ט שכתב. ולי אכתי קשיא ההיא דמעילה עמ"ש בס"ד שם.
יגעילתי"ט. ומ"ש הרע"ב ואח"כ מגעילו כו' ובלבון שלא הצריך הרע"ב לסופן כו'. כצ"ל. והמגיה בלשון התי"ט. לא הבין. חשב לתקן בלי דעת. לעשות לרוח משקל. והוא לו פנים קלקל.
שפהעמו"ק בי"ד סקפ"א.