Lechem Shamayim on Mishnah Bava Kamma Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גזל מעוברת וילדהדין זה צריך ישוב קצת. ואע"פ שמן התורה למדוהו. קרא גופיה בעי טעמא.
ובשלמארישא. שעשה הגזלן השינוי וטרח בו ניחא. אלא סיפא שינוי דממילא הוא. וא"כ מצינו חוטא נשכר. וירבו גונבי מעוברות. סמוך ללידתן. וטעונות. ויגזוז. ואחר לידה וגזיזה יחזיר מיד. ולא יוציא מאומה. וירויח הרבה. תינח לשטת הר"מ. דמיירי מתני' לאחר יאוש. דכי קני לה ביאוש סתמא. עבר זמן רב. וכבר הוציא עליה. ושבחה ברשותו.
וי"לדלהרא"ש נמי אתי שפיר. דאפשר דמשלם טפי מדמי פרה וולדה. ורחל וגזתה. לפמ"ש תי"ט בשמו בסמוך. וצ"ע ברא"ש.
ונתעברה אצלו וילדהכו'. עתי"ט שכתב דלרש"י כו' בסיפא נמי דיחזיר הפרה כו' דכך לי שינוי המילוי. כמו שינוי הריקות. עיין מ"ש לפ"ז. ואני אומר אינו דומה. מילוי ולד ודאי דבר אחר הוא. שלא היה של נגזל. משא"כ פרה עצמה. לא נשתנה בריקות. וזו פרה שלו היא.
**רי"א כו'.**עתי"ט אם בעל הצמר אינו חפץ בצמרו אלא שיתן לו דמי הצמר הרשות בידו. וכ"כ המגיד כו'. שביד בע"ה לתת לו הצמר כו'. ונכון הוא. דהא ר"י קניס ליה. ויהיב ליה דין גזלן. וקנייה אומן לכלי בשינוי. וקיי"ל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן (רמ"ז נתעלמה ממנו הלכה זו). מיהו כי לית לאומן לשלומי ליה במעות. ודאי יהיב ליה צמרו בשויו. דלא גרע מסובין. ועיין בהגה (דש"ע ח"מ סי' שנ"ד) ומ"ש שם בס"ד במו"ק ונראה דהר"מ ס"ל מזיק בעלמא הוי. וקיי"ל שמין שברים לניזק.
ש"פעמ"ש בס"ד מ"ז פ"ד דב"מ.
אבל נותן לשליח ב"דמפרש רשב"א בתוספתא שעשה נגזל. ובזה א"צ למ"ש תו'. וצ"ע בגמרא.
נתן לו הקרןעתי"ט שהעתיק לשון תו' והשמיט העקר. וכצ"ל. ונשבע אתרווייהו כו'. מוסיף חומש על חומש. העקר חסר.
חוץ מש"פ בקרןסד"א הני מילי דחשיב ש"פ ממון. כשהקרן כולו הוא ש"פ. או שלא מחל לו כלום. דהא חזינן דלא מחל מידי. אבל אי מחל על כל הקרן. ונשאר עדיין ש"פ שלא מחל עליו. הו"א לא חשיב. קמ"ל.
ומת אביוואח"כ הודה. כך פירש"י.
קרן וחומש ואשםה"ג בנוסח גמרא דילן.
לא יירשנוע"ל הר"ן בתי"ט עד אלא ודאי נכסים דידיה נינהו. אלא שאינו רשאי ליהנות מהם. והו"ל כאילו אסר נכסי עצמו על עצמו.
ליהויריבעמ"ש בס"ד בחי' גמרא רפ"ד דתענית.
אין חומש מעכבמלהקריב האשם. אם לא נתן עדיין ולבסוף נתן. כתי"ט אינו מדוקדק כו'. וכיון שכבר קרבה. אין כאן עכבה. כו'.
י"לדהחומש מעכב הכפרה בסוף. אף אם אינו מעכב את ההקרבה בתחלה. מ"מ כפרתו תלויה ועומדת עד שיתן חומש. אי נמי שירי מצוה הוא. מעלין עליו כאילו לא כפר. וכפר.