Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הבא אחר הנפלים אחר הנפל הו"ל למימר. כדמסיים ואמר שיצא ראשו. לשון יחיד. דילמא קמ"ל בהכי. אפילו אירע כמה זימני. דינא הכי.
שיצא ראשו חי שהיו תואמים. אחד מהם לא כלו חדשיו. יצא ראשו חי. והחזירו. וקדמו אחיו ויצא כגון שהראשון הוציא ראשו סוף שמונה. ואחר יצא אחיו בתחלת תשעה. וכמ"ד יולדת לתשעה. יולדת למקוטעין. א"נ בנשתהה הולד אחר חברו. וכדאיתא בפ' המפלת. מעשה ונשתהה שלשה חדשים (וכדתנן נמי פ"ב דכריתות).
איבראלא ידענא מאי דוחקיה. אמאי לא מפרש כפשוטו בלא תאומים. שאפילו אח"כ יצא כולו מת. וגם כבר הוציא ראשו חי. אעפ"כ הבא אחריו בכור לנחלה. ושמא משום דקבעי לאשמועינן. דאפי' לא יצא אלא ראשו חי קודם אחיו. הבא אחריו אינו בכור לכהן. וש"מ אע"ג דאמרינן טפה אחת היא ונחלקה לשנים. מ"מ אפשר להיות האחד כפל. והשני בן קיימא. שאפילו מת השני מיד אחר שנולד. הרי הוא בכור לנחלה (וכן נוחל ומנחיל בן יומו) דחשיב שפיר בן קיימא. ואין נמשך אחר אחיו כלל. ומכאן תשובה למ"ש בי"ד (סי' שע"ד) בתאומים שמת אחד מהם תוך שלשים כו'.
ולאוק"ו הוא. אם בבני יום אחד. אין האחד נגרר אחר חברו. בבן שלשים גמורות. לא כל שכן. ועמ"ש שם בס"ד במו"ק. ולקמן מ"ד.
בן שמונה חי כתבתי במגדל. פשוט שחייב בפדיון.
והיוצא מחותךלכאורה נראה. דהכא מיירי בבן שמונה. הוא דבראש לחוד לא סגי. כפירוש רע"ב. אבל בן תשעה. הא פריש לעיל. דכי יצא ראשו. פוטר. ואפילו החזירו. ודילמא בנחתך במעי אמו. גרע.
עד שיפטרואקרא קאי. דאינו פוטר עד שיפטור רחם בישראל. ולא ידענא אמאי לא ידע מר. תי"ט. לפרושי. ודנקיט תנא לשון רבים שיפטרו. אוולדי שפחה ונכרית קאי.
**נתגיירה מעוברת כו'.**אותו ולד בכור לכהן. ולא לנחלה. דכיון דהורתו שלא בקדושה. לאו בר נחלה הוא. ונראה פשוט דאף הבא אחריו אינו בכור לנחלה. דהא לאו ראשית אונו הוא.
וה"הדאפילו לידתו של ראשון שלא בקדושה. ועיין בגמרא.
לא לנחלה משמע דיוצא דופן חי.
נותן חמש סלעים אע"ג דהנולד בשני ראשין נותן עשרה סלעים לכהן. ולאפוקי מר"י הגלילי. דפרק שני משנה ב'.
האב פטור המע"ה. ש"מ בהדיא. דכי הוי ודאי בכור. חייב בפדיון. ואינו נחשב נפל. אע"פ שאחיו התאום מת בחזקת נפל. אינו גורר את אחיו החי אחריו. דלא כש"ע (י"ד סימן שע"ד) וטעות הוא שם ודאי. כמ"ש גם האחרונים ז"ל. והרי מכאן ראיה ברורה. עמש"ל ריש פרקין בס"ד.
בתוך שלשים כלומר בתוך שלשים ויום אחד כו' תי"ט. ולא ראה משנה השנויה כאן להלן משנה ו'.
עד שיאמרו לו שלא נפדהה"ג רש"י. וקפריש דהכא לא שייך למימר עד שיביא כהן ראיה. דהא יכול לומר לו הבן. לכהן דעלמא יהביה אבא.
לכאורהקשיא האי לישנא כחומץ לשיניים. דמי לא עסקינן דמייתי ראיה דלא יהיב. לשום כהן בעולם. בעדים דאמרי לא זזו ידינו מתוך ידו אחר שלשים עד שמת. והא לא קאמר אלא שיביא ראיה שלא נפדה כלל. וגם יכולני לומר שלא יוכל לדחות לכהן לומר לכהן אחר נתן אבא. דילמא מיירי במכירי כהונה. שעשו את שאינו זוכה כזוכה. וכגבוי דמי ולכן לא יוכל לשנותו. הילכך מ"מ איני רואה הכרח לדחות הגרסא האחרת. כמדומה שהיא הקדומה והמוחזקת.
חייב ליתן לו ובנו אינו פדויעמ"ש בס"ד פ"ק דחלה.
ולא בראוי כבמוחזק הא דקשיא לתי"ט לישנא יתירא דכבמוחזק. מיושב עם מ"ש רע"ב לאתויי כו' וק"ל.
יחזיר לבני משפחה עמ"ש בס"ד בשי"ע (ס"ג).