ואינו נוהג אלא כשאינו מזומןכי יקרא קן. גי' פרט למזומן.

שקננו בפרדסנ"ל כה"ג דהו"ל חצר שאינה משתמרת. אפי' הוגבהה האם מעליהם. ואפי' שלחה אם חזרה. חייב לשלח אף מאה פעמים. דבחצר שאינה משתמרת בעינן תרתי. עומד בצד שדהו. ואומר זכתה לי שדי. משו"ה כל כמה דלא לקח הבנים ולא אמר מדי. אכתי לא קנינהו. ולא מזומן נינהו. ועיין ח"מ (סרס"ח) ושמא אפילו באמירה בעלמא. אע"ג דקני קנין גמור. לא הוי מזומן. דמדשבק להו התם. הוו להו הפקר. דוק. וצ"ע שם ובסרס"ח. ובמ"ש שם בס"ד.

קן מכל מקום אע"ג דקן תרתי משמע. כדאיתא ריש קנין. הכא נמי לא בציר מתרי. אם ואפרוח.

אפילו לטהרבגמרא אוקי לה בנטלה ע"מ לשלחה. ופירש"י דא"נ לא משלחה. לאו ליכא. דבהתר לקחה. עשה הוא דאיכא. וסד"א הואיל כו' גדול שלום כו'. והאי מצורע כיון דכמה דלא מיטהר אסור בתש"ה (אזלא כמ"ד מוחלט אסור בתש"ה) מה"ד ליתי עשה דידיה ולדחי עשה דשלוח הקן. קמ"ל. וא"ת היכי ס"ד דלדחי. והא אפשר לקיים שתיהן. שימתין המצורע עד שימצא קן ממקום אחר להטהר בו. וי"ל דמיירי בעני שאי אפשר לו לקנות כלום. אי נמי כיון דהשתא לית ליה אחרינא. כל שהויי מצוה לא משהינן.

ואףהעכוב והאחור מיקרי דיחוי מצוה. כן הוכיחו התו' בשבועות (ריש ד"ג) מכאן. וכן משמע ריש מגלה ובדוכתי טובא.