Lechem Shamayim on Mishnah Gittin Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ועל הקרן של פרה.**נראה פשוט דעל קרן תלושה ודאי כותבין לד"ה. דלא גרע ממחובר לקרקע שתלשו. דכשר לכתוב עליו כדתנן לקמן. והכי נמי בהדיא בהך בבא. על העלה של זית. אע"ג דנקצץ מן המחובר הגמור. כ"ש מן המחובר לב"ח. דעדיף מניה ודאי. והא בבא יתירא היא. ולא צריכא אלא לאפוקי מדריה"ג דפליג. ולא פסלינן במחוסר קציצה וקטימה. אלא בכתבו על המחובר ותלשו וקטמו. וביה שייך נמי גזרה דשמא יקטום. לא בקטום קודם שנכתב. וקרמ"ז טעה בכך.
ולאעל האוכלין שכן עלה זית מאכל ליונים תי"ט. וא"כ תקשי לתנייה גבי הוצאה דשבת. ותו קשיא עליה. זיתים שכבשן בטרפיהן טהורין. הרי מפורש שאינן מאכל. ולא עדיפי נמי מפריצי זיתים. ואי איתא דהוי מאכל בהמה או עופות. ליתנינהו גבי הני דמהניא בהו מחשבה. אע"ג דרש"י בגמרא מפרש. דחזו למאכל בהמה. לאו בדווקא כתב כך. אלא בדרך אי נמי. ומיונה דנח אין ראיה. כי הביאה אותו לסימן מרירות. לומר אע"פ שאינו ראוי למאכלה.
עשי"ע(סך"ו).
ואיןבין חש"ו לנכרי בזה. אלא בלכתחלה. משו"ה לא כייל ליה הכא נמי בהדייהו. כמו בבבא דסיפא.
האשהכותבת את גטה ומקנתו לבעל כו' וכתב הר"ן אע"ג דמחוסר הקצאה בין כתיבה לכתיבה. לא הוי מחוסר מעשה כו'.
ולאאדע הצורך שהביאו לכך. מי לא עסקינן דאקניתיה מקמי כתיבה. אלא סברא דנפשיה קאמר. וצ"ע.
וחרשקודם לשוטה דאינו בר דעת. וחרש איתיה בר דעתא קלישתא מיהא. וח"ש דמי בכל דוכתא לקטן. דתרוויהו גדולים נינהו. וסומא אגב נכרי נקטיה בהדיה דדמו בדעת שלמה.
חרשונתפקח סומא ונתפתח. שוטה ונשתפה מ"ש תי"ט פקחות חרש שכיח טפי מפקוח סומא. ופתוח סומא טפי משפוי שוטה. מנליה הא. איברא איפכא הוא ודאי. כי מעשים בכל יום שסומין מתרפאין. ולא נראה ולא נשמע מעולם מחרש שנתפקח. ושוטה שנשתפה. מצוי יותר. מסומא שנתפתח. שאין רופאין הבקיאין ברפואת הסומא. מצויין כמו בשפוי שוטה. וכל זה דבר ידוע ומפורסם לכן מ"ש בתי"ט כאן. נראה כמכחיש הידוע. ונ"ל דנקט תנא האי סדרא. ופתח השתא בקטן ע"ד זו ואצ"ל זו. אע"ג דאשכחן אלו נאמנין להעיד בגדלן מה שראו בקטנן כו'. הכא לא מהימן. ואצ"ל אינך. דלא אשכחן בהו קולא בשום דוכתא. וחרש טפי בר עדות הוא מסומא. דלא בר ראה. ואיהו עדיף משוטה. דלא בר ידע הוא. וראיתו נמי לא כלום היא.
פתוחונסתמא עמ"ש בס"ד במו"ק א"ע (סקמ"ב).
וחזרונתפתח לא כדי נסבה. לפמ"ש שם בס"ד.
**האשה עצמה כו' ובלבד כו'.**אבל אשה שגטה יוצא מת"י בכ"מ ה"ז מגורשת. ואפילו שאין הגט מקוים. כ"כ הר"מ. ומסיים שאין חוששין שמא ימצא מזויף כו'. אלא נעמידנו על חזקתו כו'. ורשב"א תמה. מדתנן כו' ואם יש עדים שהיתה א"א אינה נאמנת.
והשיבהכ"מ. ז"ל ואיני רואה מקום לתמיהא זו. דהתם איכא למימר דמיירי בשאין גט יוצא מת"י ע"כ. ואני אומר תמה עצמך. האי גיטא חספא בעלמא הוא. שהרי כשאתה מאמינה בגט. בלתי מקוים. להוציאה מחזקתה. תזייף ותכתוב.