Lechem Shamayim on Mishnah Gittin Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
התקבלוכן לשון המשנה כו' אע"פ שהיה יכול לשנות קבל בלשון קל עכ"ל תי"ט.
לשוןמקרא הוא קבל לך (דה"א כ"א) קיימו וקבלו היהודים מהכבד. אבל לשון חכמים לחוד. ונראה שהוצרכו כאן לשינוי זה. לייחדו ולהכירו ולהפרידו מענין הנ"ל שבכתוב. שהוא מורה קבלת דברים שבעל פה בלבד. לא דבר הנמסר ומתקבל מיד ליד בפועל ממש. ועוד לא לחנם עשו זאת. כדי שלא יתערב בענין קובלנא. לשון תלונה. המצוי בדברי רז"ל. ובא מהקל.
וכל שאינה יכולה לשמור את גטהמשום שקדושיה קדושי תורה. וסתמא בקטנה שהיא ברשות אביה והשיאה. איירי תנא.
וצ"עביתומה שהשיאוה אמה ואחיה או יתומה בחיי האב. שאין קדושיה אלא מדרבנן. מי נימא הואיל ויוצאה במאון. מתגר' נמי בכל גוונא. א"דכל דתקון רבנן. כעין דאורייתא תקון. וכ"מ מסתימת הפוסקים.
בלשוןרע"ב ד"ה פרנסוה. אי צרכי מלבוש. כצ"ל.
שילמדו ויכתבולשון הר"מ בפירושו. אינו מן הנמנע שב"ד הגדול שבירושלים לא יהו בקיאין בכתיבה.
תימהשנעלם ממנו הא דאמרינן פ"ק דחולין (ט"א) כל ת"ח צריך שילמוד כתב. כ"ש ב"ד הגדול. אבל בחנם נסתבך הר"מ בכך. כי אין ת"ת צריך ללמוד אלא כתב אשורי ושל ישראל והגט נכתב בכל לשון. כההיא דתנן שלהי מכלתין גט שכתבו יוונית כו'. וה"ה לכל שאר לשונות. ומי לא עסקינן הכא. דצריך לכתוב הגט בכתב ולשון שאין הב"ד מכירין בו. כגון שהאיש והאשה הם יוונים (או שנשלח הגט לארץ יון. שאין שם בקיאין בכתב ולשון עברית) או ללעוזות. דלא סגי אלא באותו לשון שמכירין בו המגרש והמתגרשת (וב"ד שנמסר בפניהם) דלהר"מ גופיה מיהת בעינן שיהו העדים מכירין באותו לשון שנכתבו בו הגט.
ולדידיאף האיש והאשה. צריכין לידע ולהכיר לשון הגט וכתבו. כדבעינן למימר בס"ד. ובהכי מיירי ודאי הכא נמי. שילמדו. באופן שא"צ לדחוק כלל.