ושייר בהן מקום הנחת כוסות שלא נפחת או שלא חפן (לשון רע"ב) חפהו היה צ"ל.

שנטלו חפויו לשון חפוי פותחת רע"ב. פירוש זר הוא. אמנם הוא כפשוטו ומשמעו. שהם לוחות המחפים בית מושבו של כסא. ואף על פי שנטלו. נשאר בית קבול. כי הכסא של כלה יש לו נסר או לוח גם בתחתיתו. באופן שתחת המושב עשויה בו כמין תיבה קטנה. שמנחת הכלה כליה בתוכה.

ובזהמובדל הכסא של כלה. משאר כסאות. שהם פתוחים מתחתיהם. אין להם שולים. וכדמוכח במ"ז דלקמן. אמנם יש בו עוד שינוי אחר בכסא זה. שחפויו יוצאים לעולם. ושל שאר כסאות. פעמים יוצאים. פעמים אינם יוצאים. דע זה. אז תבין כל הנשנה בענין הכסאות על בוריו. ועע"ל.

שלא היה חפויו יוצאים כתב רע"ב שאין הנסרים בולטים כו'. ר"ל הנסרים הקבועים משלש רוחות שאם אחד בולט חוצה כו' תי"ט.

לשונוכאן מגומגם. לא עמדתי על כוונתו ב).

ולשוןרע"ב מבואר היטב. אין להוסיף עליו. ולא לגרוע ממנו. אך מ"ש רע"ב. וחפויו דהכא לא כחפויו דרישא. לא היא. אלא דבר אחד הם ממש. בלי ספק. ובחנם בין אחים יפריד. לחלק יגיד רעים בלי מחריד.

שנטלו שנים מחפויונראה שכסא שלהם מושבו היה עשוי משלשה לוחות. שהיושב יושב עליהם לרחבם לפיכך אם נטלו ממנו שנים רצופים. לא נשאר בו רק לוח אחד. אם מלפניו או מלאחריו. לכן אין נוח לישב עליו עוד. ואע"פ שעדיין משמש ישיבה טפלה. ודחוקה וק"ל. משא"כ בבבא הקודמת. אע"פ שנטלו שנים. כיון שנשאר השלישי באמצע. עדיין ישיבתו נוחה.

טהורלגמרי.

וחכמים מטהרים צ"ע מאי טעמייהו. מאי שנא ממ"ג דלעיל דלא פליגי. וי"ל שניא ההיא. כדקתני טעמא. שכן דרכו להיות מטהו. והוי ליה כתשמיש שקר. משא"כ בשידה מחמת גדלה וגבהה (אע"פ שאינה באה במדה. תמונתה משונה מכסא בגובה) לפיכך אע"פ שלפעמים מהפכים אותה על צדה. ויושבים עליה. תשמיש טפל ושל ארעי הוא.

התקינן לישיבה טהורים ממדרס. לפי שאינן עשוים לישיבה. רע"ב. ר"ל מפני שהמלוי עשוי לפול לחוץ. אם אין דבר מעכבו.

ספסליןכמדומה אינו לשון רבים. אלא ספסל קטן נקרא כך. לקטנותו. ע"ד אישון והדומים.