ונתנו על הספר מכאן יש להוכיח קצת. דכליה של אשה ובגדיה. רשאין לעשות מהן כלי קודש לס"ת.

וכןיש ללמוד ממראות הצובאות. ועיין קונטרס בנין בית הבחירה. ועמו"ק בא"ח (סקנ"ד) בפירוש רע"ב ומפרש בתוספתא לשמו מכלי פשוט לפשוט. כצ"ל.

על הקופההכא מיירי בקופה של עץ ושל נצרים. אבל יש קופה גם מבגד גס ועב כמש"ל פכ"ד ושלהי כלאים. וההיא ודאי חזיא למדרס.

הפרישהלמטלית כו'. ומיהו אם אחר פרישתה חשב עליה לישיבה. מקבלת טומאה כו' אם יש בה כשעור. רע"ב.

פשיטאאם לא היה בה כשעור. היאך הביאה טומאה לקופה וכן לבגד.

מטמאה אחד הרי גם זה אומר מטמאיך לא טמאוני. ואתה טמאתני.

המללע"פ רע"ב. ואני אומר. מלילה היא ודאי אחד מאופני התפירה. כמ"ש בפ"ט דכלאים. מפני שהוא מולל עד שלא קושר. ובפ"ג דמ"ק כולם רשאים למללם.

טלייה על הבגד מרוח אחת כו'. צ"ע לענין כלאים ושבת.

בטליתע"פ רע"ב. אבל בחלוק שלובשים אותו לעולם (לא) הוי חבור. כצ"ל.

**אע"פ שאין בהם שלש כו'.**עיין זבחים (צה"א) בתו' סד"ה מעיל. כתבו שהוא ט"ס. וגרסו אע"פ שאין בהם שלשה על שלשה.