Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בכהנתאשת כהן. נהגו חז"ל לקרותה כהנת ג"כ מטעם זה. לפי שנעשית זרה בנשואיה שנאסרת בדברים האמורים.
מאכילתו שאינה מעושרעתי"ט דע"פ הכחשת הכהן בלבד. אינה מפסדת כתובה. דעד אחד הוא. ולדידי קשיא לי לאידך גרסא. כי אמר נמי הן. לא ליהמניניה. דע"א אינו נאמן. אלא בדבר שבידו לתקן. והכא הרי אין בידו לתקן הכרי. שלא מדעת בע"ה. אי הכי מאי איריא דאשתכח שיקרא. כל שכן היכי דמכחיש לה נמי. אמאי לא להימן כה"ג. אלא ע"כ מיירי כגון דא"ל איהו לכי אצל פלוני כהן שיתקן לי הכרי. ובעל מודה. והכא במאי עסקינן בע"ה החשוד על הדמאי. דאורחיה לשדורי לכהן חבר. שיתקן הכרי ויטול המעשרות. כדי שיהו פירותיו בחזקת מתוקנים לאחרים ג"כ. וכיון דקמירי שנתן רשות לתרום ע"י אותו כהן. משו"ה כה"ג ודאי כהן הוה מהימן. דהרי הוא בידו לתקנו גם עתה. והשתא דמכחישה. הו"ל כתרי לגבי חד. דהא איהי לא מהימנא. דהוי דבר שאינו בידה. דוק. ונתיישב גם מ"ש כהן דווקא.
יוצאה לר"ה וראשה פרועעמש"ל רפ"ב.
ע"פ רע"ב ונשכה כלבונעשה מקומו צלקת נראה דלאו דווקא. אלא אורחא דמילתא נקטי. וה"ה לפצע וחבורה עמוקה. באופן שנעשה מקומה צלקת. וזה בכל מקום שבגופה.
ולעניןצרעת אי הוי מום באשה. וכן באיש. עמ"ש בס"ד במו"ק. אה"ע (סל"ט).
האב צריך להביא ראיהואע"פ שיש לאשה חזקה דגופה. שבלא מומין נונדה. צ"ל במומין ידועים שנולדו בה אחר לידה. כגון נפצעה. ולא ידענו מתי. או שידוע לנו בודאי שלא היו בה כשנולדה. ונסתפק לנו אח"כ ברשות מי נולדו בה. וא"ל הלך אחר רוב נשים. שאין זו חזקה. ועוד שאין הולכין בממון אחר הרוב.
מוכה שחיןעמו"ק.
סבורה הייתיכתבו התו' תימה א"כ כל אשה תערים ותשאנו כו'. ולא הבינותי מאי קושיא. דכיון שהוא יודע מומו. איהו דאפסיד אנפשיה. שלקחה ויודע שיכולה לטעון סבורה הייתי עכ"ל תי"ט. ולאו מילתא היא. דכ"ע לאו דינא כי האי גמירי. והא ודאי לא אסיק אדעתיה. שיש אחר תנאי כלום. אלא מסברא טפי. דבאמת לית לה כתובה. ולא קמ"ל ר"מ אלא דכופין אותו להוציא בע"כ. אף שכבר קבלה. מ"מ מאחר שרוצה היא להפסיד כתובתה. מהימנא למימר עכשיו איני יכולה לקבל וכייפינן ליה. כדין הטוענת מאיס עלי. דיוצאה בלא כתובה. וכופין אותו להוציאה. שאינו בדין שתהיה כשבוית חרב. הכא נמי לא שנא. אע"ג דסברה שיכולה לקבל. ועכשיו מוצאה שאין ביכלתה לקבל. לא גרע ממאיס בעלמא בלא טענה מוכחת. כל שכן כאן שעדיה בצדה. שהרי התנה מתחלה והודה. דדינא קאמרה. ומיהא כתובה לית לה מטעמא דהתו'. משו"ה כדינא דטוענת מאיס דיינינן לה אליבא דר"מ. וחכמים ס"ל שאני הכא דאין אחר תנאי כלום. חיתא דקיטרא סבירא וקביל לא. וחיישי לגט מעושה שלא כדין.