משנה לחם **לפיכך הזורע כו'**עתי"ט. וכגון דזרע לכרם שהוא נטוע ה' על ה'. לא אדע מה הצריכו לכך. לענין מחלוקת ב"ש וב"ה דמשנתנו. הירו' הוצרך לו. כדי להודיע דין הזורע כנגד הזוית בלבד. ער"ש.

**ואחת יוצאה זנב.**בירו' דאייתי הר"ש בשם ר' יוחנן רואין כאלו אחרת נטועה כאן. ר"ל כנגד היוצאת זנב. משמע דפירוש יוצאה זנב כפירש"י וק"ל:

**עד שיהיו שתים כנגד שתים.**הא תו למה לי. ועמ"ש בתי"ט דוחק גדול:

ולי נראה דמילתא אגב אורחא קמ"ל. דכרה שהוא נטוע ערבוביא אם יש בו לכוין ב' כנגד ב' וא' יוצאה זנב. נמי הוי כרם ולא תימא דבעינן דווקא כולו נטוע כהלכתו. והיינו דקאמר הכא בסיפא שתים כנגד שתים ואחת באמצע וכו' אינו כרם עד שיהיו בכ"ב ואי"ז. דאם יש לכוין בו ב' כנגד ב' וא' יוצא זנב אז הוי כרם אע"פ שמקצתן בכ"ב ואחד באמצע וק"ל:

משנה לחם ראב"י משום חנניה בן חכינאי זה חדוש נפלא. כי ראב"י היה בזמן הבית. כנראה פ"ק דמדות ובתרא. וחנניה ב"ח היה חברו של רשב"י כנראה פאע"פ. ובפרק בא סימן ובכ"מ. והם היו תלמידי ר"ע. והוא כשלמד עם תלמידים. היה זמן רב אחר שחרב הבית. כי ק"כ שנה היו ימי חייו. כדאיתא בספרי. בשנת ארבעים התחיל ללמוד. ארבעים שמש ת"ח. ארבעים שנה למד לאחרים. ופרנס בהם את ישראל אחר ר"ג דיבנה. וריב"ז לא נהג נשיאותו אלא בארבעים משחרב הבית. אחר שנהרג רשב"ג הזקן. ואחריו ר"ג דיבנה. שהוא וראב"ה גיסו וריב"ח. היו תלמידיו של ריב"ז. ור"ע היה תלמידם של אלה השלשה. כמפורסם בתלמוד בהרבה מקומות. ורשב"י וחנניה ב"ח. המה תלמידיו כנזכר. שלפי הנראה היו בכמו מאה או יותר שנה אחר חורבן הבית. וראב"י יאמר דבר שמועה משם בחור ממנו מאה שנה. זה דבר חדוש גדול (אע"פ שנמצא קרוב לזה) מלבד אריכות ימיו של ראב"י כל כך.

משנה לחם בצלמוןיש לו חבר במשנה. שלהי יבמות. ואולי הוא מקום בהר צלמון. דאבימלך.