כל העזרה מעזרת ישראלולמעלה קחשיב. שהיא סתם עזרה מוחלטת בשם זה. ולא נכללה בה עזרת נשים. שהיא קל"ה על קל"ה. שהיא אינה נקראת עזרה בלי שם לווי ונשים.

והמותרעיין תי"ט. שהאריך להכריח דעתו שהמותר נחלק לחצאין שוין. בין הננסין ובין כבש ולכותל. עד דאי תימא שאין הנותר מחולק לחצאין. הו"ל לתנא לפרש. ולדידי איפכא מסתברא. מדלא פריש תנא הני אמות הנותרות נמי. משמע ודאי דלאו לחלקן לחצאין קאמר. אלא מובלעים בפזור. ולא שוה בשוה. וכן משמעות הלשון.

שש לשכות היו בעזרהועזרה זו הסתמית שהיא עי"ש כנ"ל. ממוצעת בין ע"נ וע"כ. כי בע"נ אין מקומן של לשכות כאלו. שצריכות הן לעבודת המזבח. והיו בצדו. גם נזכר לעיל מעשה בנין ע"נ ולשכותיה. בע"נ. ואין עוד זולתן בה.. גם חשבון שטחה של ע"כ. שנה עוד בפרק זה מ"ב דלעיל. לא נשאר בה מקום פנוי ללשכות. הא ודאי אין זו אלא עזרת ישראל.

לשכת העץעתי"ט שהאריך ליישב קושיות הראב"ד. ומסיק כדמסיק תעלא מבי כרבא. באמת נפשי בחלה בחלומותיו ודברי רעיוניו. בתתו סבה (גנובה מרוח העולה. ודמיון רצוני בלי טעם וריח) לקריאת שם בעלמא. ולא מן השם הוא זה ולא קריאה של חבה. אכן לדעתי א"צ לייגע עצמנו כל כך בשביל קושיא זו. עמש"ל פ"ג בס"ד. שעיקר בנין הבית היה מארז. לכן גם זו הלשכה נקראת לשכת העץ כפשוטו ומשמעו. ולאפוקי משאר לשכות שאין ארז נראה. אלא מחופה זהב. ובזו היה העץ בלי חפוי. וזה ודאי כדי שלא תזוח דעתו של כ"ג עליו. זה בלי ספק טעם לשבח.

לשכת כ"גבגמרא דע"ז (יז"א) מיבעיא. אי שרי למעבד בהכ"ס לכ"ג. מאתנן זונה. וכתבו תו' דמדאורייתא פשיטא דשרי. עמ"ש בחי"ג שם שדבריהם תמוהים. וצ"ע מ"ט נקט תלמודא בהכ"ס לכ"ג. ולא מספקא ליה אפילו לכהן הדיוט. אי שרי. דעכ"פ בהר הבית היה שם בכ"ס. כמ"ש במכלתין רפ"א. ואי משום דההוא במחילה היה שלא נתקדשה. דהא לכאורה משמע. לשכת פלהדרין אע"ג דבעזרה קיימא. לא נתקדשה בקדושת עזרה. מדתנן הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה. וכן ממ"ש שהיתה בית דירה לכ"ג. ובבית הפרוה לא היו עושים בה"כ כלל. ולענין הלכה אם הותר דבר זה. עמ"ש בקונטרס בב"ה פ"א ובהגהותי. ובנוספות שלי על קצור ציצת נובל בס"ד.

לשכת הגזיתעתי"ט. וצ"ל שהיתה מתפשטת במקצוע צפונית מערבית שלה. חוץ לעזרה ומתעקמת ונכנסת לעזרה. במקצוע מזרחית דרומית שלה. נמצא שעומדת באלכסון. לא בקו ישר עם כותל צפוני של עזרה. זה מוכרח מאד. מההיא דזקן יושב במערבה. פייס במזרחה.

הגזיתתמיה אני על שם זה. דודאי משמע שמאבני גזית היתה בנויה. וקשיא לר"י. דס"ל אבנים שלמות דברים ככתבן. ומהכרעת רבי שאמר נראין דר"י באבני מקדש (עם שבקונטרס בנין ב"ה רציתי לפרש. שהיתה בנויה מאבנים במדות גזית בלבד. לא נתקררה דעתי בכך).

והתימהשלא נגע בזה אחד מהמחברים ומפרשים שראיתי. ואי משום שהיתה חציה בחול. אכתי לא ניחא. דודאי לא מסתבר למימר שהיה בנינה חלוק. חציה מאבנים. וחציה מעץ גם לא יהא שמה נאה לה.

וי"ט היו עושיןעתי"ט. וקצת משמע דאסנהדרין קאי. ויש לפרש וי"ט היו עושין היום ההוא. שלא מצאו פסול בו. עשוהו סנהדרין היושבת ודנה את הכהונה. מרוב שמחתם שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן. ונצולו מאחריות זה באותו יום. לפיכך חשבוהו לי"ט.

סליקא לה מסכת מדות

בלוחהציור שעשה תי"ט לתבנית המקדש. יש לי לפקפק במ"ש (בסי"ב י"ג) ושתי לשכות הי"ל לשער נקנור אחת מימינו. והיא לשכת פנחס המלביש. ואחת משמאלו והיא לשכת עושי חבתין. נראה שהיה מפרש לימינו. ולשמאלו של הנכנס דרך השער. ולא ידעתי מניין לו. וסתמו כפירושו משמע ימינו ושמאלו של שער. דמניה משתעי. והוא דרום וצפון של עולם. שקרוים ימין ושמאל בכל מקום. כמו באיוב (כ"ג) תלים (פ"ט).

בציורהנ"ל חקק בית המוקד בשבוש. כי צריך להיות חוץ לעזרה בהר הבית. שתי לשכותיו בקודש. ושתים בחול. והוא הכניס כולן בעזרה. גם הכיור. לא הניחו במקומו האמיתי. כי צ"ל משוך כלפי דרום. כבין האולם ולמזבח. לא בין אולם ולמזבח.