חלוקיםעתי"ט ז"ל. ובגליון כתוב. פירוש מלשון איש חלק. פירוש זה נ"ל טעות הוא. אבל הוא ההפך שאין עמוד השתן נראה חלק ושוה. אלא חלוק ופגום. כאילו הוא נחרץ ונפגם פגימות פגימות כמגרה. על כן דומה לשלשלת. ויש בשורש פעל זה שתי הוראות מתנגדות. כי חלק הקמוץ. מורה על השווי והשעיעות. כענין איש חלק. חלק משמן. וכן הפעל ממנו. חלקו מחמאות. וחלוק הפעול. הוא מענין מחלוקת. הנה הוא יורה חלופו של ענין הקודם. כדבר בלתי משתוה ולא מיושר בשטחו. אלא מתחלק ופגום בחריצים.

אבל טמאה היא ע"ג רוקהז"ל תי"ט. ומדברי הר"ש נראה דע"כ לא מטמאינן במגע. אלא כשתרוק כו'. אבל ל"נ כמ"ש ע"כ.

דבריהר"ש נכונים בלי ספק. והתי"ט לא עמד על סודו. ובעזה"י נתגלה לי אמתת הענין. על פי חקירה אחרת תורנית. כמ"ש בס"ד במו"ק א"ח סי' תר"ג. יע"ש.

ואם הדיח את ידיו במים טהוריםהלשון היולי. משתמע לכמה אנפי. איכא למימר. ת"ק בהדחה סגי ליה. בלא רפוי. ואתא ר"ש למימר. דאפ"ה בעי רפוי. ור"ש לחומרא. וי"ל ת"ק תרוייהו קבעי. הדחה ורפוי. ור"ש לקולא קאמר. דברפוי לחוד בלא הדחה סגי. א"נ ת"ק. או הא. או הא. קאמר. ור"ש ס"ל דווקא ריפוי. אבל הדחה לא מהניא. או דילמא לת"ק הדחה דווקא. וריפוי לא מהני מידי. ולר"ש דווקא ריפוי. א"ד תרווייהו קבעי. משו"ה לא מכרעא. וכיון שכן לחומרא בעינן למיזל. דהא ספק בשל תורה הוא. ותימה על מה סמכו לפסוק להקל.