מכת מרדותכתב הר"ן ולמה קורין אותה מכת מרדות. מפני שמרד בד"ת. ובד"ס ע"כ. סבור היה שהמלה על משקל מלכות בשלמים. ואינו אלא מנחי למ"ד. כמו טובה מרדות בלבו של אדם. לשון מוסר ורדיה. (ואולי יש לו חבר גם במקרא. בן נעות המרדות) וכמוהו במשקלו (ובענינו) מלקות בלשון חז"ל שהמ"ם בשניהם אינה שרשית. ויש להם דומה במקרא. בחסרי פ"א ונחי למ"ד. אנשי מצותך.

אינו יכול להפרויקרבו שלש הבהמות כהלכתן.

אף בתגלחת הטהרה יפרדגלוח באשה ניוול הוא כו' שהרי שער באשה ערוה. אע"פ שהוא אחד מעשר קללות שנתקללה חוה. וצ"ע מאי דעתיה דרבי בקרבנות.

ולעניןפאה נכרית. עמ"ש בס"ד בשי"ע (סי"ז) א"ח (ע"ה).

האיש מדירבנו עמ"ש בס"ד בלח"ש פ"ק דשקלים.

ואין האשה מדרת בנהעספ"ז דמכלתין. ומ"ש שילהי מכלתין.