**פירות מדינה.**כתב הר"ן ומסתברא דלר' יוסי נמי בנדרה מפירות מדינה. שהיא דרה בה. יפר. דלא גרעא מדינתה מחנוני המקיפו. ולדעתי אין בזה הכרח. כי אם אפשר לה להתפרנס ממדינה אחרת. ודאי מגרע גרעא. ואי איתא דלא גרעה היינו בדאי אפשר. אז ודאי הוה ליה ממש דומיא דחנוני המקיפו. ובכה"ג לא מיירי בפירות מדינה. אלא ממדינה זו. וראיתי לרמ"ז שכתב ר"נ דגרעא טפי כו' ובהא ניחא דלא פליג בדידה בפירות (כצ"ל) דמדינה זו. ע"כ. כמדומה שלא הבין דברי הר"ן. ולא ידע מר מאי מעלי ומאי גרע. לא יבקר בין טוב לרע.

המודרעבתי"ט חלופי גרסאות. ושניהן אינן מתיישבין על הלשון. וי"ל שסתם מודר. הוא נודר ג"כ. דאורח ארעא הוא. וכתוב כמים הפנים לפנים. עי"ל דמודר הנאה משמע נמי שפיר. דחתנו הדיר עצמו מהנאתו. ומשו"ה לא קתני המדיר. דהוה משמע דאיהו דאדריה לחתניה דווקא. הוי דינא הכי. אלא אע"ג דחתנו הוא שאסר הנאת חמיו עליו. ונתן אצבע בין שניו אימא דלא שרי כה"ג. קמ"ל דלא שנא. עי"ל ד"א נכונה מאד. ותנא מילתא אגב אורחא קמ"ל. דודאי זימנין משכחת דמדיר אסור נמי בנכסי מודר כגון דהוי אדם חשוב. דכי שקיל מניה מתנה נהנה ומהני. חשבינן ליה. כדקיי"ל באשה דמתקדשת בההיא הנאה. נמצא הנאה זו שנאסרת כמו כן במודר הנאה. ומודר ומדיר שניהן אסורין זה בנכסי זה.

והיא יתומהתלתא והיא יתומה תנן. פירושן וכבר היא יתומה.

נערה בוגרתומת אביה. פירוש. נדרה כשהיא נערה. ובגרה אח"כ מת. וכן בבא הסמוכה הכי מתפרשא. ר"ל אח"כ מת.

ושמתאביה בגרה היינו בבא דרישא. אלא דהכא מיירי שנדרה כשהיא נערה.

ותהא נטולהעתי"ט דאע"ג דאסורה לעלמא. מגו דאתוסף אסור בנדרה על בעלה. חל נמי על האחרים (חשב ליישב ביה תמיהת התו') ואני אומר אין זה מגו טוב. דהא לבעלה משעבדא. ואינה יכולה לאסור עצמה עליו (אע"ג דיכולה לאסור הנאתו עליה).

דעדיפאהו"ל למימר. מגו דאתוסף איסור לעלמא. לאחר מיתה וגירושין. חייל נמי האידנא. ומגו דחייל אכ"ע. חייל נמי אבעל לאחר שיגרשנה.