Lechem Shamayim on Mishnah Nedarim Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מותר בצליאע"ג דבלשון תורה צלי בכלל בשול. ככתוב ובשלת ואכלת. ויבשלו את הפסח. בנדרים הלך אחר לשון ב"א. ועיין בגמרא.
ובשלוקעמ"ש בס"ד מ"י פ"י דתרומות.
כבוש שאינו טועםעתי"ט עד והר"ן כתב עוד כו' אלא סיפא דקתני בכל הכבושין משום דקאמר איני טועם הוא וזה עיקר בעיני.
מן הצלי כו' ומותר במבושלער"פ.
דג דגיםעתי"ט עד והרמב"ם כתב דע כי בלשוננו כשיתחבר שם האחד עם הרבים. הרי הוא מורה על הכלל. ועל הפלגה ברבוי. כגון הבל הבלים שיר השירים. ע"כ. זה אינו נכנס באזני שתהא זו הכוונה בכאן. שא"כ אני אומר שלא נאסר בשום דג המצוי אצלנו. כי לא נתכוין זה אלא על לויתן וכדומיו שהוא ודאי דג הדגים. ע"פ דרך זה. אבל בשאר דגים. לא נאסר. כמו שאין הכוונה בשיר השירים. כי אם על השיר המופלג משאר השירים משובח וגדול מכולם. וק"ל. ובאמת אם כך יאמר דג הדגים (בה"א) שאיני טועם. לדעתי יוכל לפרש כוונתו כנזכר. שמשמעו כך הוא ודאי דג של הדגים. אמנם משנתינו דג דגים שנינו. שאין בלשון זה סמיכות ענין. אלא פורט הוא שני ענינים. דג גדול ודגים קטנים.
מן הקום מותר בחלבדחלב אינו בכלל קום כצ"ל לשון רש"י. ובתי"ט העתיקו בשבוש.
טפליםעתי"ט. וכתב רמ"ז אין זו דעתי (שהטי"ת מוחלפת בתי"ו) כי למה יחליפו אות באות ע"כ. ואני תמה עליו. וכי זה דבר חדש הוא אצלו. ועדיין לא ראה דוגמתו בלשון חז"ל. טעות בטי"ת. חלוף הת"ו שבלשון מקרא וזולתו הרבה (אף שלפי דעתי יש להם ז"ל בזה טעם נכון. לתת היכר לאיזה הבדל דק הנרגש בשתוף הענין המתדמה. גם בלשון מקרא לשון חטיפה בטי"ת ובתי"ו שוין).
**מותר בדבש תמרים.**שסתם דבש אינו אלא דבש דבורים בלשון בני אדם. אבל בלשון תורה אינו אלא דבש תמרים. ארץ זית שמן ודבש. אלא שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם.
אספרגוסהמים ששלקו בהם הכרוב. והוא כמו כוס אספרגום דומיא פרק כ"מ.