Lechem Shamayim on Mishnah Negaim Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לעניןמ"ש תי"ט בד"ה מן הטהור. לשון סיפרא. ע"ל מ"ח.
או שהלכה לה המחיה אח"כ פרחה בכולו טהורוא"ת הרי פרחה מתוך פטור כו' וי"ל הב"ע כשהלכה מחיה. וקודם שהראה אל הכהן פרחה בכולו. הכ"מ. תי"ט. וא"ת אי הכי. מאי קמ"ל. בלא פריחה נמי מטהר ליה. י"ל משום סיפא אצטריכא. ולאשמעינן פלוגתא דר"י. ובאמת בכמה דוכתי אשכחן דאכפל תנא ואשמעינן נמי מאי דלא צריך. עיין שלהי נדרים ור"פ או"ב.
**וכולן שחזרו כו'.**עתי"ט וז"ל מהר"ם וכולן כו' ה"א טמאים. פירוש אחר. חלוט שער לבן כו' או משום פשיון ואחר חלוט פשיון משום פשיון. ואחר חלוט מחיה אינו מטמא משום מחיה. דהא נתכסית כו'. אלא נ"ל דנתגלו אחר חלוט מחיה מטמא משום פשיון ע"כ. אך כמו זר נחשב. תמה על עצמך וכי פשיון מטמא בתחלה. הלא כבר נטהר מפשיון על ידי פריחה. ולא אדע למה זה נדחק מהר"ם כל כך שלא לצורך. ומאי שנא דקשיא ליה אחלוט מחיה דווקא טפי מאחריני. תקשי ליה אכולהו. אמאי מיטמאין בחזירת ראשי איברים. הא אינן מטמאין משום מחיה. תינח בחלוט שער לבן. דמיטמא בתחלה (ומאי או משום פשיון. דקאמר מהר"ם) אבל אחר חלוט פשיון. או אחר פריחת הסגר. מאי איכא למימר. אלא הנח לחזירת ראשי איברים דגזרת הכתוב היא. וקרא דהבשר החי דמייתר. רבייה. דהתורה העידה על החוזר בכל מקום. שאינו יוצא מידי דפיו. דאגלאי בהתתיה. ותו לא מידי.
עייןלשון רע"ב. וראשי איברים לא קחשיב כו'. דראוין לטמא כו' עמש"ל ספ"ז.
פרחה מזו לזו עתי"ט לשון מהר"ם. דכל כמה דלא נזדקק ליה כהן כו'. לא אבין לו. כי מי יגיד לנו זה. דלא איירי בנזקק לכהן.
ע"שועוד כו' לתני סתמא פרחה בכולו. הא לא דיוקא הוא. רבותא אשמעינן. אע"ג דפרחה מטהורה כו'. אימא הו"ל פורח מטהור. ע"ש אבל אם פרחה מן הטהורה ברישא לצד חוץ כו' הו"ל פורח מן הטהור. לא ירדתי לסוף דעתו בזה. והא ודאי כי פרח לחוץ. הוה ליה פשה וטמא. וכי הדר פרח. הו"ל פורח מטמא.
בשפתו העליונה חצי גריס כו' וכ"כ הר"ש. וכלומר מאחר דע"י דבוק נראה כגריס הוי טמא. זה הכלומר הוסיף תי"ט מדעתו. ולא ניחא להר"ש בהכי. איברא להר"ש אפכא הוא. וה"פ דמתני' חצי גריס בשפה עליונה כו' וחצי בתחתונה. לא מצטרפין כגריס אע"פ שנראים כאחד כשמדובקים. אינו טמא. וממילא כשפרח אח"כ בכולו. הו"ל פורח מטהור. ולשונו של פיר"מ מגומגם. והוא הטעה לתי"ט. אמנם מהר"ם (לפמ"ש תי"ט בשמו) הפליג בחנם.
פטור מן הפריעהכו' כל זמן שהוא מוסגר. ואילו טהור מתוך החלט. חייב בפריעה כו' ופרימה כל זמן שהוא מוחלט ע"כ. קשיא לי טובא. הא לישנא דמתניתין לא משמע כלל הכי. אולי י"ל אפילו נטהר מצרעתו. כל זמן שלא גלח והביא צפרים. עדיין חייב הוא בפריעה ופרימה עד שיטהרנו הכהן. והשתא רישא נמי אתיא שפיר.
שאילו הראה לכהן היה טמאבמאי דסיים פתח (דכוותה טובא) ומפרש ברישא מראה ומפסיד. דהיינו אילו הראה. היה מפסיד כו'. ולק"מ מ"ש תי"ט. דבסיפא ודאי. אילו היה זריז. היה נשכר. זה פשוט.