Lechem Shamayim on Mishnah Niddah Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תנוקתע"פ רע"ב. שבדורות אחרונים משפשטה חומרת ר"ז כו' אפילו קטנה שלא הגיע זמנה ולא ראתה. לאחר שבעל ב"מ. אין מותר לו לבוא עליה כו'.
עייןמ"ש הרא"ש. אכן לי נראה עיקר הטעם של חומרא זו. שחשו חז"ל לחמוד גדול שפותח מקור דמיה (וא"ת אדרבה דם חמוד טהור הוא. עמ"ש בס"ד בחי"ג) כמ"ש תבעוה לינשא ונתפייסה. צריכה לישב שבעה נקיים. ואם אפילו בתביעה בעלמא. ובאשה שכבר טעמה טעם ביאה (דלא תקיף יצרה כולי האי. וכדאמרינן כה"ג בזכר. אע"ג דצערו מרובה) כך. בתנוקת שלא ידעה איש. עאכ"ו שיש לחוש בשעת מעשה. אפילו כבר טבלה. ותו משום בעתותא דמרפיא. כדאמרינן עה"פ ותתחלחל. שפרסה נדה. לכן ראוי להחמיר גם בספק ואין למדין מדורות הראשונים. שהיו חזקי טבע. וכמו שמצינו בכמה דברים. אמרו שירדה חולשה לעולם בדורות אחרונים. זה ברור בעיני בעזה"י ודברי הרא"ש בכאן אינן מספיקין כלל.
אבלדעת ראב"ד פליאה נשגבה לא אוכל לה. מה ראה על ככה. לעשותה כנדה ודאית. גם בטרם ידענו אם ראתה מאומה. ושמא ממשפחת דורקטי היא. אף דלא שכיח. מיהא חומרא בעלמא היא. דאפילו מצא דם. ודאי טהורה מדינא. תלינן במידי דשכיח ודם בתולים. הרי שור שחוט לפניך. הבו דלא לוסיף. לאחזוקי איסור ודאי. בלי שום ריעותא.
ביום ראשון לנקיים. שהוא רביעי לתחלת זיבה. בזבה. אבל בזב משכחת לה בשני. שהזב מטמא בראיות כבימים. ולשון רש"י מדויק.
מטמא משום כתםבמשהו. דמקור מקומו טמא. וכת"ו ולא לענין שיהא הדם הנוגע בו טמא טומאת מגע. דאפילו בלא מקור ליטמא אפילו פחות מרביעית. משום דנגע במת. אלא כתם ראיה גמורה קאמר. שיטמא הדם במגע ובמשא כו'. ותמיהני על מ"ש דפחות מרביעית דם טמא משם דנגע במת. התנן רביעית דם שחסר טהור. תי"ט.
במ"כאשתבש בכוונת התו'. דלא מיירו מרביעית דם המת. כמו שם באהלות. א"כ. למאי צריך תלמודא. למקור מקומו טמא. והא רביעית דם מן המת. ודאי מטמא אף באוהל.
והיינודקשיא להו להתו'. אי ס"ד ברביעית. ומשום טומאת מת עצמו. פשיטא דלא צריך לטעמא דמקור מקומו טמא. ואי משום טומאת משקה ע"י מגע המקור. דקמ"ל דטמא בכל שהו. כדקיי"ל משקין לא צריכי שיעור ליטמא ולטמא. אלא מטמאין טומאה קלה בכל שהן.
אכתימאי איריא משום מקור דמקומו טמא. תיפוק ליה דנגע במת. ולענין טומאת מגע הקלה. בכל גוונא דינא הכי. אי הכי מאי קמ"ל אלא על כרחך הכא במאי עסקינן. בטומאה חמורה. דמטמאה ואפילו בפחות מרביעית. הוא דאצטריך לאשמועינן. והיינו משום דנדון כראיה גמורה. כאילו היתה בחיים. דמטמאה במשהו טומאה חמורה. אף על גב דהשתי לאו רואה היא. ומשום טומאת מת ליכא לטמויי בבציר מרביעית. ומטעם מגע. לא אצטריך לטעמא דמקור מקומו טמא. כנזכר. אלא הא הוא דמהני. לטמויי נמי במשא. אף בבציר מרביעית ובמשהו. כדם נדה דמחיים. משום דמקור מקומו טמא. והיה שם הדם מחיים. כאילו ראתה עודה בחיים דיינינן ליה להך דם. לענין טומאת כתם. וזה ברור. ושמא נוסחא המוטעת בתו' הטעתו לתי"ט. ואין בכך כדי להטעות ולשבש כוונתם. כי כוונת התו' רצויה.
ה"ה כמגע טמא מת לקדשיםעתי"ט מ"ש על הר"מ. ולפום ריהטא נ"ל דלק"מ. אלא איתא להא ולהא. התם במעילה. באוכלי קידש מיירי. והכא במשקה עסקינן. דמשקין דקודש ודאי לעולם נעשים שניים גם בט"י. תדע שהרי גדולה מזו שנינו פ"ב דטהרות משנה ו'. השלישי שבתרומה פוסל לאוכלי קודש ומטמא משקה קודש. אפילו בחולין שנעשו עט"ק. וטבול יום דפסל בתרומה. ודאי עדיף משלישי שבתרומה. שהרי נחשב שני. וכ"ש במגע קודש ממש. צריכא למימר.