משנה לחם ובח"ל יורד ולוקט להר"מ ז"ל. אתיא מתני' אפילו כר"י. דקיי"ל כותיה. דס"ל אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד. היינו לענין חיוב מלקות. ומודי דאיסורא מיהא איכא בא"י. ובח"ל אע"ג דשרי לכתחלה. מיהת באכילה אסור ודאי. וספקו מותר. וע"י גוי דווקא. אבללהרא"ש וסוגיין דעלמא. הך מתניתין דלא כהילכתא. אלא שרי בכל גוונא לזרוע כלאי כרם בח"ל להדיא. אף ע"י ישראל. ומותרין באכילה. עי"ד סרצ"ו. ותמהתי ממ"ש בספר מהרי"ל בפשיטות שלא כענין זה. כמה שכתבתי שם בסיעתא דשמיא.