הרוטבמרק. סתמו מעורב ממים עם לחות היוצא מהבשר. ובגמרא דפרק העור והרוטב מפרש. הרוטב חלב דקריש. פרש"י לחה דבשר.

והגריסיןשנתבשלו באחד משבעת משקין.

והחלבבשני קמצי"ן גרסינן. שהוא משבעה משקין. עם שקשה לי לצייר בו ענין המיחוי. שישוב עוד משקה זב לאחר קרישתו.

ונראהשחלב קרוש היא חמאה.

יתר מכביצה טמא דמשקין נעשין תחלה ודוק.

יותר מכביצה טמאכו' דאע"ג דאין משקה הנבלע באוהל מקבל טומאה כו'. רע"ב.

היינומשום דכל זמן שהמשקה בלוע. אין עליו דין משקה. דמשקה הבא לאוכל. כאוכל דמי.

שכיון שיצאה טפה הראשונה נטמאתשהמשקין מיטמאין ומטמאין בכל שהו.

**זב שחלב כו'.**עיין לר"מ עד. ושוין בזה האוכל. והמשקין כו'. ר"ל בענין המשא וההסט. שוין. אבל לא בענין השיעור. כי לאוכלין לעולם יש להן שיעור.

וכל הפקח דמסוטה גמרינן. דיש בה דעת לישאל. ודאי אין משקין את השוטה.