שני שביליןבר"ה. הר"ש. לא היה צריך לכך. סתם שבילין ר"ה נינהו. ע"ל פ"ו. גם לא ידעתי מ"ט לא כן פירש לעיל מ"א.

**מי שדרסה אשה כו'.**צ"ע מאי שנא אשה דנקט. ומאי טעמא לא מפליג הכי לעיל גבי אחד שדרס. דילמא קמ"ל בהא רבותא באשה. וה"ה לאיש בכה"ג.

וחכ"א הוא נאמן ע"י עצמועמ"ש ריש מכות בס"ד. ונ"ל הא דמתרצינן דבוריה. משום דאית ליה מגו. מיהו היכא דאמרי עדים האידנא אטמי ליה. ושוב לא זזה ידינו מתוך ידו. וידענו שלא טבל. אינו נאמן להכחיש העדים.

עייןבפיר"ש דאייתי מתניתא בידיה. מביא אדם קרבן ע"י עבדו ושפחתו העברים. וכתב עליה ז"ל. לא משכחת קרבן באמה עברייה. דאי בהביאה שתי שערות מאי בעיא גביה. ותימה על אוצר בלום כמוהו. דלא ידע. במחוסרי כפרה אין חלוק בין גדולים לקטנים. ומ"ט שתק מר במתניתין שלהי נגעים. דתנן נמי כה"ג. ועמ"ש שם בס"ד.