אי לא על אשתוע"פ רע"ב. וצ"ע דחיישינן למאון טפי מגרושין. שהרחיקו חז"ל ביותר. ומאי אולמיה דהאי מהאי. אדרבה איהו דגדול הוא. קעבר אדאורייתא. דהא לא מצא בה ערות דבר, ואדרבנן נמי, שהפליגו באזהרה להרחיק הגירושין, והתם במאון, קטנה היא. ולא עבדה איסורא. וי"ל אפ"ה גרע. משום דלאו בעלת דעת היא. ולכי גדלה מיחרטא.

מלמדין הקטנהעתי"ט לשון הרמב"ן. דכיון דאין תקנה כו'. כלומר ולמה לא ילמדוה למאן. ע"ל מ"ז.

תי"טד"ה כופין ע"ש עד אין אסורה עלי בחזרה. לפי שבעלתיה.

שםוה"ה באסור עליו. ולא מצי מהדר לה, ואמאי תעגן ותיתב גביה באסורא.