לא תנשאע"פ הרע"ב וצריכים להכריז עליה שהיא כשרה לכהונה, ע"כ. ונראה לי, שאינה יכולה לוותר על זה, ולהשאר פסולה לכהונה. אף לכשיוודע שילדה צרתה. דחיישינן דילמא עברה ואזלא ומינסבא לכהן (דקיל לה, משום דלא חלצה אלא מספק) נמצאו בניה בחזקת חללים, ולאו כל כמינה לפסול זרעה. לאחזוקי להו בחללים דאינהו לא מחלי. איברא איפכא אשכחן באביי, דהוה מהדר למשקל מתנתא במעלי יומא דכיפורי לאחזוקי נפשיה בכהני.

נפל למיםדייקא מתניתין דנקטה נפל. לאפוקי היה בספינה ונשברה. שדינו מבואר בפכ"ה. נותנין עליו חומרי חיים. ועמו"ק (א"ע סי"ז) כתבתי אם יש לחלק בדין משל"ס.

ששלשלוהועתי"ט דלא בעינן שקשרוהו ברגלו. וקצת סיוע לזה. דאי בקשרוהו. אם נחתך נמי מן הארכובה ולמטה. אמאי לא. האלקים אכלוהו כוורי. דאל"ה היכי נחתך.

משא"כבאינו נקשר. אע"ג דאית ביה סימנא. איכא למימר אינש אחרינא הוא ואתרמי נמי סימנא. וסמוך ריעותא דאינו טרפה. לספיקא דילמא אחרינא הוא. אבל במקום שהוא טרפה. ודאי מצטרף סי' מובהק להקל. ועל כל זה אינו הכרח.

מן הארכובהעתי"ט מ"ש בשם הכ"מ לגמגם ממ"ש בפא"ט דאדם טרפה חי יותר מיב"ח. ר"ל התו' מחלקים בין טרפות דאדם לבהמה. ול"ד באיזה מקום הוא.

לעבר השנהתימה הא אין מעברין אלא ביהודה. ואפילו בגליל איכא מ"ד אם עברוה. אינה מעוברת. משמע דבח"ל. לכ"ע אינה מעוברת. איברא שלהי הרואה איתא. שר"ע עבר שנים בח"ל. מפני שלא הניח כמותו בח"ל. אבל לא יתכן לומר כן בכאן. שהרי עדיין היה הנשיא ר"ג רבו קיים (ועשי"ע סקל"א. דקכו"א) וב"ד הגדול סנהדרין ביבנה. על כן ודאי א"א לומר שר"ע לא הניח אז כמותו בא"י. אלא ההיא דהרואה אח"כ היה שכבר מתו ר"ג ובית דינו. ומ"ש כאן שהלך ועבר שנה. ע"כ צ"ל חשוב בעלמא. וכמ"ש תו' בסנהדרין (יא"ב) בענין רשביה"ו ור"ח ב"ז.

א"נר"ע דהכא. בשליחותו של ר"ג ובית דינו הלך להודיע לגולה. מה שקבעו ועברו סנהדרין שבא"י. כך נ"ל מפני ההכרח. ועמש"כ בגמרא דמגלה (יח"ב).

רע"א לא ע"פ אשהאף אחר שקבל עדותו של נחמיה איש בית דלי.