מוספי שבת קודמין למוספי ר"חלפי מ"ש רש"י ורע"ב וע"פ מה שפירש הריקו"ר. עתי"ט כאן. ולח"ש ריש ברכות. צריך לומר על כרחנו שהיו נזהרים שלא יביאו המוספין של ר"ח. עם מוספי שבת כאחד. אלא המתינו עד שקרב מוסף שבת תחלה. שאם הביאום יחד. אז היו מוכרחים להקדים מוסף ר"ח מפני השעיר. ולפחות להקריב השעיר לבדו תחלה. שהחטאת קודמת לעולם. כמו ששנינו להלן. ואולי אם הביאוהו עם תמיד השחר בבת אחד. היה צריך ג"כ להקריב שעיר ר"ח תחלה מה"ט. ואע"ג דאמרינן שלא יהא דבר קודם לתמיד ש"ש דכתיב העולה. עולה ראשונה. זהו לכתחלה. היכא דאפשר. משא"כ בשהחטאת עומדת שם. לא סגי בלא"ה לאקדומה ועיין יומא (לד"א) ובסוגיא דהכא. מיהו במוספי ר"ח ור"ה. ודאי ליכא קפידא אי אייתי תרווייהו כחדא. מ"מ של ר"ח קרב תחלה לעולם. דאית ביה נמי שעיר חטאת. ואיהו תדיר.

שלמים של אמש ז"ל בחי"ג. פשטה דמתני' משמע ודאי דלענין אכילה איירי השתא. איזה קודם. הכי מוכח מסדורא דמתני'. דאפסיק מענינא דלעיל. דאיירי בהקרבה. ותו מדלא נסיב האדנא אלא הני דבני אכילה נינהו. איברא לישנא דרש"י לכאורה לא משמע הכי. אלא בדין קדימת הקרבה קמיירי השתא נמי.

וקשיאמאי טעמא אפסיק תנא בדין קדימת אכילה. וגם לשונו של רש"י קשה להלמו. דמפרש שבאו אמש לעזרה ושהו עד היום ושחטן כו'. דזלזול להשהותן כו' הואיל ובאו ראשון ותמיהא לי טובא. אי משום שקדמו לבוא בעזרה. מאי איריא של אמש. ותו אי שחטן תחלה. צריכא למימר דקודמין לד"ה. ואפילו באו היום. מי איכא למימר דפליגי רבנן כה"ג. עלח"ש ריש ברכות וכנז"ל. ובתר קחזינא תיוהא. שהוסיפו לבאר כוונת רש"י במ"ש דזלזול הוא כו'. לפי שצורת הבשר מתקלקלת כו'. ולא ידעתי מה הזקיקם לכך. כי אין לזה הוכחה בפירש"י כלל. אדרבה הלשון מוכיח דלא באכילה קמיירי. כהבנת התו'. אלא אהקרבה קאי. כדמסיים הואיל כו' יקרבו ראשון. וקמ"ל דהקודם בהבאתו. קודם להקרבתו. בדשוין בקדושה. ובאינן שוין. מפלג פליגי הי מנייהו קדים. וצ"ע במפרשים. ואין לי פנאי לעיין בהם.

ועתהראיתי בתי"ט שהרגיש ג"כ על פירש"י. אבל לא העיר עליו מ"ש. וצל"ע.

של אמש קודמיןעתי"ט שהעתיק לשון תו'. אלא ה"ט דשלמים של אמש א"ל התר אכילה אלא עד הלילה. עד וחטאת ואשם של יום עד בוקר כו' וכן לר"מ כו' שהרי קרב זמנו ע"כ. אגב שטפיה אתיא ליה. דלישנא דר"מ בדינא דרישא קאי. בשלמים ושלמים. ואליבא דהילכתא. ולישנא דתו'. אליבא דר"מ הוא. לפרושי למילתיה קאתו.

וחכ"א החטאת קודמתרבותא היא. אע"ג דשלמים קדמו מאמש. ויש לחוש לקלקול הבשר ולהביאו לבית הפסול. חטאת קודמת מטעמא דקאמרי. ואצ"ל אם באו שלמים היום לפני חטאת. שאין חוששין לשלמים.

**רשאין לשנות באכילתן.**ואפי' לאכלן חיין. אם דעתם יפה.