וזכורני שהיה מקומו בביהכנ"ס בניאושטט בצד צפון¹ על ספסל קטן שקו' בל"א זירעל², ופניו כנגד הארון העומד בצד הארון האמצעי ואחוריו כנגד העם. וכן מצאתי בא"ח בס' צ"ז שצריך קביעות מקום כמו הקרבנות וכו', ואע"פ שכתב א"ח בס' קנ"ג³ הזקנים יושבים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי היכל וכו'. וזכורני שא' לא מסתייע מעולם כשאני מתפלל י"ח ששמעתי יהא שמיה רבא או קדושה מאחד מן הקהל שיודע לכוין ודו"ק. [מצאתי מזה בא"ח בסי' ק"ה⁴ המתחיל כל הפטורים מק"ש וכו', ומסתמא אמ' דלעיל אם צריך לשתוק ולשמוע].

footnotes: ¹ כנגד הארון. ² זידעל. ³ לפנינו ק"ן. ⁴ לפנינו ק"ו וכפי הנראה גריס כהנהו נוסחאות שהעיר עליהם הב"י כאן ובסוף סי' ק"ד.

[שאלת י"א, כתב¹ הר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורג], החזן כשמחזיר י"ח בקול רם קודם שהתחיל אם אומר בנחת שומע תפלה² כו'. נראה דהש' שפתי תפתח יש לו לש"ץ לחזור ולומר, משום דאמרינן פ"ק דברכות³ כיון דתקינו רבנן בתפלה כתפלה (דאריכתא) אריכתא דמיא, אבל שומע תפלה הואיל וכבר אמר קודם תפלתו אין צריך לחזור ולומר אפילו במנחה ובמוסף, מסתמא ה"ה שחרית וערבית שלא אמרו בתחלה קודם תפלת עצמו⁴ דלא מפלגינן.

footnotes: ¹ פסקים וכתבים סי' ק"י ועי' ב"י סי' קי"א. ² שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו כי שם ד' אקרא וכו' עיין בטור סי' קי"א. ³ ד' ט' ע"ב. ⁴ שצריך לסמוך גאולה לתפלה.

וזכורני ששוחה כשאמר זכרינו כשחזר בתפלה, וכן למי כמוך, ואפילו מקצת מן הקהל שוחין עמו. מצאתי מזה בא"ח בסי' קי"ד וז"ל: אבל באמצע יכול לשחות, [הלכך אותן ששוחין בר"ה וביוה"כ כשאומרים זכרינו ומי כמוך כו'].

העתקתי ממהר"ר יודא יצ"ו אוברניק שהעתיק מליווא חרש. אמר הגאון זצ"ל ש"ץ שהיה בדעתו שלא להוציא אחד מן הקהל בתפלתו אז כל הקהל אינו יוצא.¹ הואיל ובטל שליחותו במקצת בטלה כולה. זכורני שאמר שביקש מוהר"ר מיישטרלין יצ"ו לאמר בג' ברכות ראשונות² כמו שכתוב בקבלה בימים נוראים, ולא רצה הגאון ז"ל. ואמר אם תרצה לאומרו אמור כשאתה מתפלל בלחש, ואל תאמר ברבים בקול רם! ולפי השמועה משמע שאין טוב לאומרו אפי' בלחש, [מצאתי מזה בא"ח בסי' קי"ד וז"ל אבל מדברי הרמב"ם ז"ל משמע שאסור בכל ענין וכו'].

footnotes: ¹ וכ"ה בהגהות מנהגים ישנים לר' יצחק אייזיק טירנא מנהג של ר"ה הגה ק"ג וז"ל: ש"ץ שאינו מוציא אחד מן הקהל אפילו האחרים לא יצאו (מהרי"ש), הביאו בד"מ סי' תקפ"א סק"ב. ² בימים נוראים.