העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל שהעתיק ממהר"ף יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל. אמר שאין להניח התינוקת לשחוק אצל נרות חנכה, ואמר ואף אם אין ב"ד מצווין להפרישו, מ"מ ליכא פרסומא ניסא, כיון שדרך הילדים להדליק נרות לשחוק. וזכורני בחנכה לפעמים היה רואה הכתבים שנשלחו והכתבים שאינם בהם צורך היה שורף אותם, מ"מ אינו רוצה לשרוף את כלם ואמר די לי בזה. בכל חנכה עשה קטפות ומקצת בחורים מן הסוגיא שלמדו תו' על חנכה, ולפעמים על דברים אחרים ואכתוב מקצתם מה שנשאר בידי, ויש לי קבלה מן הגאון זצ"ל לכתוב [התיבה מן] קטפות בזה האותיות [לאפוקי מאותן הכותבין כתבות]. המוליך או המביא גט¹ ממדינת הים² צריך אחד לצרף אליו כדי שיהא מקויים. זה [דלעיל] עשה הגאון ז"ל שכחתי הפירושים מן הקטפות. אבל נ"ל שאתה [כשאתה] מוציא מניין (הגט) גט מן הים תמצא מנין נרות חנכה³ חסר אחד לכך אמר צריך אחד וכו'.

footnotes: ¹ פסחים קט"ו ע"ב. ² מן הים. ³ גיטין ד' ה' ע"ב.

הפשט בגד ממני, אז תמצא מנייני, זה עשה הגאון עלי. וזה פי' כשתטול מניין בג"ד משמי יוזל תמצא מניין נרו"ת. שלשה גיטין¹ כדתנן, אסורים הם מדרבנן, זה עשה שאי' מה"ר אייזק ס"ל זצ"ל. אין לנו אלא תלמוד רבינא ורב אשי, מעיקרא מידק דייק ואתי לארויי נפשי', גם זה עשה שאי' מהר"א ז"ל.

footnotes: ¹ עם השמשים וס"ה עולה למספר מ"ד.

עבד נופל להעלותו נזקקין למו. ואלו האדון כי יפול אין איש בא להקימו. זה עשה הגאון זצ"ל, ופי' עבד הוא השמש האדון הוא נר עצמו, אין איש בא להקימו פי' כבתה אין זקוק לה. נזקקין לעבד שהוא מכור לשרת, ובמיתת האדון יוצא לחירות, זה עשה שא' מהר"א ס"ל זצ"ל, פי' לחירות [יוצא] השמש, ושר שמריה יהי רם שורשו¹ זה עשה שמעריל בן מהר"ר מיישטרלן ז"ל. אבל הבחורים [אמר'] שהוא זקן והקטפות שלו שנקרא לאחריו כמו לפניו, זך וחף ישראל חג נסה בטעם צדק, ושמר² קט פתחיה בן זך וגם לעד. אברהם צח³ גם עוד יתן לשקט, אתה שלום טב גד כפרץ חסן יעזק, אהרן גד מזל קח ועשית כס צף טב. זה דלעיל עשה הגאון זצ"ל עליו ועל בניו, והקוטפות⁴ שלו שיש בכל אחד רק פ"א האותיות מאל"ף בי"ת. שבט יצחק חדא⁵ נגדל מזרע וכסף, יאסף צור חמד קהל עזב שנת גונך⁶ זה דלעיל עשה שאי' מהר"א ס"ל זצ"ל, טבת יוסף לעד גם אץ זן הרש כחק, זה עשיתי יוסף בר' משה, אך צג חזק תנו⁷ לעדן, זה עשיתי.

footnotes: ¹ גיטין ד' פ"ו ע"א ור"ל כשתספור ותמנה ג"פ המנין ג"ט יעלה בידך מספר ל"ו, סך נרות חנוכה שאסור להשתמש לאורן. ² שרשו. ³ שמר. ⁴ כפז צח. ⁵ והקטפות. ⁶ תדא. ⁷ גטך.

וזכורני כשחל ט"ו בשבט [בא'] בשבת אין אומר' צדקתך צדק באושטריך, אבל במיישטרי אומר' צדקתך כי בחול אומר' תחינה בערב ט"ו בשבט. וכשחל פ' שקלים בויקהל מפטיר לפקודי במלכים ותשלם כל המלאכה, ואינו אומר שום דבר מויעש חירם. וכשחל פ' שקלים כ"ט שבט מפטיר מן הפ' ולא למחר חדש. וכן כשחל פ' שקלים בר"ח מפטיר מן הפרק. וכן מצאתי בא"ח בסי' תרפ"ה על ר"ח ניסן שחל בשבת וז"ל: ומפטיר בשל פרשה. ודרש כל אדם צריך ליזהר לבא למניין לפ' זכור יותר ממקרא מגילה¹ כי מצות עשה הוא בסמ"ק לזכור עמלק, ומ"מ הזמן הוא מדרבנן. וגם החזן צריך לקרותו בקול רם, ולא במהירות כדי שישמעו כלם. וזכורני שא' שצריך ליקח ס"ת לפרשת זכור שהיא מוחזקת שהיא מדוייקת.

footnotes: ¹ תטא.