העתקתי ממהר"י שהעתקתי ממהר"ף יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל, אמ' מאכל שאסור בפסח במשהו אחר הפסח מותר בהנאה, כיון שלא עבר עליו בבל יראה, ורפיא בידיה. העתקתי מלקוטי מהר"י יצ"ו אמר מ"ו שמצא כתוב בשם הש"ר שהתיר למכור לגוי תרנגלת שנמצאת בה חטה בפסח, מטעם שאין דמיו נפישי מחמת האיסור. ותמה לו דמרדכי גופיה פסק להיפך, והיה לו להורות לחומרא. ובכלים המצופים בבדיל העולם נזהרים ובדילים מהם בפסח כיון שאומרים שטחין אותן בסובין [כתב החבר ר' יעקב בן מוהר"ר מיישטרליין].

[כתב הרב ר"מ הוא ר' מנשה בן מהר"י יצ"ו], על אשר שאלת אמאי פירש"י¹ של אחרים גוים ולא פי' של ישראל אחר. לא ידענא מה קשה לך טפי ארש"י מאתלמודא דקא' יכול יטמין או יקבל פקדונות מן הגוים² ולא קאמר מחבירו, אלא מאי אית לך למימר דלא ברשיעי עסקינן. להכי פירש"י אחרים נמי גוי, דשל ישראל לא שכיח שמשהא אותו, אא"כ רשע הוא או ע"י שכחה ובאקראי לא איירי. מצאתי בסוף כתובות³ פירש"י סובין שהמכתשת מוציאה כשלותתין חטין לסולת, מתחלה נותנים במכתשת קודם שנתנו ברחיים. [מורסי' הן] סובין היוצאין באחרונה [ע"ש כתבתי בקיצור].

footnotes: ¹ פפי"ן. ² פסחים ה' ע"ב ד"ה לפי שנאמר. ³ כ"ה הגירסא ברי"ף.

ואמר כשתראה ב' ככבים הוא זמן ספירה, וכן מצאתי¹ בא"ח וז"ל וזמן הספירה מתחלת הלילה אפילו אין לילה ממש.

footnotes: ¹ דף קי"ב ע"א.

[כתב מוהר"ר יודא מורקלון יצ"ו] היכא דקאי י' וספר י"א כאלו לא ספר, ויספר שוב בלא ברכה. ולא אמרי' בכלל י"א כדמוכח בהג' מהר"ם קלוזנר בס' אשירי בשלהי פסחים¹ דכתב אי קאי בה' ופתח אדעתא דד' וסיים בה' או איפכא פי' דקאי בד' ופתח אדעתא דה', וע"ז קאמר לאו כי רוכלא הוא. גם מן הסברא אין לחלק דמוסיף גורע הוא דמקדים הוא של שבועו ועושה חול קודש וקודש חול. והיכא שלא ספר בלילה סופר למחר ביום בלא ברכה. ואומר ספירת העומר, היום שבעה ימים שהם שבוע אחד, או כמו שסופר בלילה [של לפני היום]. ולילה אח"כ סופר בברכה, אבל שכח כל הלילה וכל היום אינו סופר העומר בברכה, אלא בלא ברכה. וכן מצאתי בא"ח² וכתב א"א הרא"ש שיספור בלא ברכה. [מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו, אמר מ"ו ואם הוא מסופק נראה שיש לו לסמוך על אשיר"י שלהי פסחים בשם ר"י דסבר אפילו יום שלם יכול לברך]. מצאתי בתשב"ץ בסי' ש"ז וז"ל ואם שכח למנות העומר ולמחר נזכר ששכח למנות מונה בלא ברכה, וכן בסמ"ק.

footnotes: ¹ סי' תפ"ט. ² באו"ז ח"א סי' שכ"ט ובמרדכי פ"ב דמגילה סי' תת"ג בשם ראבי"ה.

ותבואה מה' מינים שלא נזרע ג' ימים קודם יום הנף אינו נשרש אותה תבואה קודם העומר כדאמר' בפ' מקום שנהגו¹ ואסור לאכול מאותה תבואה באותה שנה במקום שאפשר. אבל במקום שאי אפשר מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, ועיין בר"ה בפ' יו"ט² וכן מצאתי ביו"ד בסי' רצ"ג בהלכות חדש. העתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו, חדש נוהג אף בשל גוים בחו"ל. וכן נמנעתי אני שנה זו, אבל לא מחיתי בשאר, כמו שכתוב בתשובת אשי'³ ובשנה זו נתתי אל לבי שאפילו מיעוטא דמיעוטא לא נזרע קודם העומר, ולא אסרתי דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. וגם בכה"ג ראיתי רבו' נוהגים איסור, אלא שלא הורו הלכה למעשה נאום הקטן והצעיר שבישראל.

footnotes: ¹ שם סי' תפ"ט. ² דף נ"ה ע"א. ³ דף ל' ע"א.