טלית שנקרע' תוך ג' אצבעות¹ לכנף אינו רשאי לתופרה. אלא כיצד יעשה? יקח בגד שהוא טפח על טפח ותופר בכנף ועושה בו ציצית חדשים, [וכן מצאתי באו"ח בסי' ט"ו וז"ל אם נקרע הטלית תוך ג' וכו']; על כנפי בגדיהם מתרגמי' כסותהון² וקרעו בגדיהם מתרגמי' לבושיהון³ משמע מדמשני התרגום כל כסות חייב בציצית, כגון סדין המיוחד ליום.

footnotes: ¹ נ"ב: טלית שנקרע' בתוך שלש היה מתיר מהר"י מיישטריי יצ"ו לחתוך באלכסון. ² במדבר ט"ו, ל"ח. ³ שם י"ד, ו'.

והורה שאינו צריך לעשות לכנף לא בגד כפול ולא אמרא, אך אם ירצה מושך חוט לסימן כשיעור רוחב ואורך הכנף לציצית.

והורה שאין לילך לבית הקברות בטלית קטן אפי' תחת בגדו, [וכן מצאתי באו"ח בסי' כ"ג וז"ל: אבל אנו שאין אנו מכוונים בהם למלבוש אלא למצוה כו']. ואמר שאין צריך להסיר ט"ק כשהולך עם המטה של אשה¹ משום דאינה חייבת בציצית, אבל במטה של איש צריך להסיר, [וכן מצאתי ביו"ד בסי' שע"ה ע"ש]²

footnotes: ¹ וכן העלה הפרמ"ג או"ח סי' כ"ג א"א סק"ב דמשו"ה אף בקבר אשה ליכא משום לועג לרש, ועיין בצל"ח ברכות ד' ג' ע"ב ודף י"ח ובישועות יעקב או"ח סי' ע"א סק"ו, ועיין במהרי"ל ה' ציצית דלא נהירא בעיניו מה שיש נשים מכניסות עצמן לחיוב ציצית, ושאלו לו מפני מה אינו מוחה ביד הרבנית ברונא בעירו שהניחה בכל עת טלית קטן, והשיב שמא אינה מקשבת לו ועל כה"ג אמר מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידין. ² לפנינו שס"ז.

[כתב מוה"ר משה מענדל מרגנשפורק יצ"ו] גם תודיעני אמ"ץ על ציצית שנחלק חוט אחד לשנים מחמת שהיה השזור למטה רפוי, ונחלק השדרה¹ למטה ולמעלה נשאר שזור כשיעור, ולמטה נחלק ונראה כמו ט' חוטין, והדבר היה בשבת, דאין לשוזרו, מה דינו? ושלום לאד' ולכל שואבי מי בארך נאם עבדך משה תתת.

footnotes: ¹ השזורה.

[תשובה]² הציצית שנחלק חוט השזירה, נראה כיון דעדיין נשאר מן השזור כשיעור, אין לחוש דשמא יהא נראה כתשעה חוטין. וראיה מהא דתוך שלש לא יתפור³ פירש"י⁴ פריש חוט אחד מן התפירה ויוסיף עליו עוד ז' חוטין, ויהא תעשה ולא מן העשוי, אבל לא פירש דחיישינן שמא יראה כתשעה חוטין, אפי' אם יעשה ח' חוטין כהלכתן, נאם הקטן והצעיר שבישראל.

footnotes: ² תיבת: תשובה, ליתא בכת"י באוצר הספרים אשר במינכען הבירה. ³ מנחות ד' מ"א ע"א וז"ל רש"י שם: חוץ לשלש, למעלה משלש אצבעות משפת הכנף: יתפור, ולא חיישינן דילמא פייש מידי מן חוט התפירה ושיניחם ויוסיף עליו עד ד' חוטים לשם ציצית ואיכא תעשה ולא מן העשוי דהא חוץ לג' לא חזי לתלות ציצית כדאמרינן לקמן: בתוך שלש הראוי להניח שם ציצית: לא יתפור דהכא חיישינן להכי כדפרישנא. ⁴ דילמא.

כל הקשרים שעשו הנשים בשעת הטוויה אינה קשר לעניין חוטי ציצית, אבל זכורני שחלק עליו תלמיד אחד בזה. [כתב מוהר"ר שמעון כ"ץ יצ"ו ממענץ], ואשר דרשתני על הטלית שתפר על גבה כלפי ראש המתעטף בה בגד קאמכט, שמצויירים בו מרוקם במשי צורת מלאכים הפרצופים בני אדם עד החזה ולא יותר, ויש להם כנפים מרוקמים בחוטי זהב, אי שרי להתעטף בה. בהך מלתא איתניהו כמה חלוקים בפ' כל הצלמים¹ אשיר"י ומרדכי מסקי דכשאין הגוף שלם שרי להשהות רק שלא יעשנה. עוד כתב במרדכי דבצבעים ורקמה אין הפרצוף שלם, נראה דר"ל דכיון דאינו חקוק באבן או בעץ עבות אי אפשר להיות הפרצוף שלם. [ב'], פליטת הסנטר ושקועו למטה נגד הצואר, וכן החוטם ומושב העינים אי אפשר לעשות בשלמות כברייתו ברקמה אם לא בחקיקה, מ"מ נראה דראוי ונכון שיפחות צורתם באחד מן האברים, דאף זה דמחמיר טובא מתיר ע"י פחיתת צורה, ואין לחוש כאן מפני שנראה כמשתחוה לו שהרי על גבו ועל ראשו הוא, ואינן² טעמי נמי דכתב רבינו אליקים³ לענין תפלה לא שייכי הכי ע"ש.

footnotes: ¹ ע"ז ד' מ"ג ע"ב והרא"ש שם סי' ה' ובמרדכי סוף סי' תתל"ט בשם ה"ר פרץ. ² ואינך. ³ במרדכי שם סי' תת"ם ובהגהת אשרי.