Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah)

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

[תשובה] ואשר שאלת על כף של בשר בן יומו שנתחב ב' פעמים בקדירה ולא נודע בנתיים אי צריכינן ב' פעמים ס' או לא ובעיניך בקל להתיר. אל יקל בעיניך להתיר כי כתב' תשובה ארוכה מזה¹ והארכתי בדקדוקים יפה על זה. גם ראיתי תשובת הגאון מהרי"ל ז"ל² שדקדק מן התוס' פרק כל הבשר³ דקדוקים (יפיהם) יפים לאסור, מטעם דאיכא למימר בתחיבה ראשונה של הכף בלע הכף מן החלב ונאסר מה שבתוכו בשר בחלב וכשתוחבו פעם שנייה צריך עוד ס' כנגד אותו איסור חדש שנפלט ממנו לקדירה, ומתוך חולשי קצרתי בזה כי היה צריך אריכות לבאר יפה לכן תדקדק בעצמך. אמנם נשארתי במסקנא להתיר מתוך סברות וטעמים נכונים.

footnotes: ¹ תה"ד סי' קפ"ג. ² תוך סי' קפ"א, ובד"ו סי' ק"ן. ³ חולין ק"ח ע"ב ד"ה אמאי.

הג' באשי' בפ' גיד הנשה¹ וז"ל אבל ראבי"ה פסק אם נמלח חלב ובשר יחד וידוע מקום שנגע בו צריך קליפה כו', וא' הגאון זצ"ל כן נוהגין ברינוס. מיהו רבי' יצחק הלבן וכל רבותיו פסקו דמליחה נמי בסמך כו' כן נוהגין באושטריך ע"ש.

footnotes: ¹ סוף סי' כ"ד ועי' במרדכי שם סי' תרע"ד ובהגהת שע"ד סוף סי' ל"ח [דף כ"א ע"ד] ובאגור סי' אלף קע"ו ובשו"ת מהרי"ל סי' פ"ט.

מלקוטי מה"ר יודא אוברניק ז"ל. הגאון זצ"ל משער בשאר ימות השנה במליחה בששים ומצרף יחד כל הנמלח עמו ובפסח אם נמצאת חטה במליחה אוסר ג"כ כל הנמלח עמו.

צנון שנחתך בסכין של גוי בעשב מותר אבל אם נחתך במקום שיש לעשב שרש אחד סמוך לראש אסור ועיין בסי' אשיר' במסכת חולין¹

footnotes: ¹ פ' כל הבשר סי' ל"א ועי' בד"מ סי' צ"ו סק"ד.

בצלים שנחתכ' בסכין של גוי למעלה בעשב מותרין שאין העשב חריף. כמהין שקו' פיפרלינג שנחתך בסכין של גוי אסורים מפני שהוא מר.

[כתב מוה"ר לייזר¹ קלוזנר ז"ל הי"ד] צנון שחתכו בסכין של גוים באשי' פ' אין מעמידין כתב דמהר"ם היה מורה כספר התרומה² ואעפ"כ לא הי' מוחה ביד הנוהגים היתר, וכן ראוי לנהוג ואפי' לאסור כלו דאשי' לטעמי' אפשר משום דסבר מליחה נמי כדי קליפה ולא נהגי' הכי. אמנם על דברי השר ז"ל איני חולק [השר פי' מהר' שלום, דרשות, איני חולק].

footnotes: ¹ ליזר. ² לאסור.

על קלח של צנון שנחתך בסכין של גוים לפי מאי דנהיגי' כספר התרומה מהו, מי אמרי' דמהר"ח לא התיר אלא עליו אבל קלח אינו בכלל עליו¹ מדאיצטריך למיתני גבי מרור יוצאים בקלח שלהן² ש"מ דקלחים אינם בכלל עלין. או דילמא דוק לאידך גיסא מדנקט צנון ש"מ דוקא השורש ולא הקלח ואת"ל הקלח מותר, ראשו של הצנון ששם מתחיל השרש וירק הוא מבחוץ וכן רובו מבפנים ואינו לבן מבפנים כמו גופו של צנון מהו? אי חשוב כמו גופו של צנון או לא?

footnotes: ¹ עלין. ² פסחים ל"ט ע"א.

האמת דעתי היה נוטה בפשיטות לאסור זה אלא בהיות בנך פה שא' עמי' מהר"ק יצ"ו רצה להתיר, אף זה אמרתי לשאול לכבוד מורי אלו שאילות נא אדו' השיבני עי"מ עליהם ואל יהא לאדוני למשא ובכ' יגדל נא כח אדנ' כנ' תת"ת עבד מכוד'¹ שאי' יודא.

footnotes: ¹ אולי צ"ל: מדוכא, ועי' בשו"ת מהר"ח או"ז תוך סי' י"ד.