פ"א נחתם הדגים בסכין של בשר ורוצים הבחורים לטגן הדגים בשמן של חלב ועדיין לא נמלחו הדגים וצוה (לכבסם) לכבס הדגים במעט מים ופעם [אחרת] רוצה הוא עצמו לטגן מדג בשמן של חלב ואמר מקנח הסכין של בשר בבגד.

והיה מתיר סכין שנמצא באשפה של יהודי ולא אמרי' משום טרפות השליך לאשפה, משום דאמרי' באלו מציאות¹ לרב זביד שכן דרך אשפה לפנות לה כלים קטנים.

footnotes: ¹ ב"מ כ"ה ע"ב.

כלים שעושין בהן מים לרחיצת הראש שקו' לאג טריפה הם, משום דאין נזהרין בו אינשי וכל מילתא דלא רמיא [עליה דאינש] לאו אדעתיה¹ ופעם אחת היה מטריף כלי שנתבשל בה לאג, וגם שמעתי בשם מהר"י מולין זצ"ל משום דקיטמא היא טריפה שנשפך בו בשר וגם חלב.

footnotes: ¹ שבועות ל"ד ע"ב.

ואמר להטביל כלים במקוה או בנהר ולא בבאר¹ ועיין ביו"ד בסי' ק"כ אם יש ראיה לכאן.

footnotes: ¹ ובתשב"ץ סי' שס"א איתא בשם הר"ם דמותר להטביל כלים בתוך כלי בתוך הבאר, אמנם מצאתי במהרי"ל ה' טבילה אמר הר"י סג"ל שראה מרבותיו למחות וכן הוא היה אוסר להטביל כלים בבאר דכמה פעמים מטהרין אותו ושואבין מימיו דלא ישארו בהן מ' סאה דהוא שיעור מקוה וחוזרין השאובין ונשפכו לתוכן והוו כולן שאובין.

ואמר כשרוצה אחד לטבול סכין וה"ה לשאר כלי מתכות יאמר על טבילת כלי מתכות ולא סכין. וכשרוצה לטבול זכוכית יאמר על כלי זכוכית אבל כשטבל שני כלים אפי' אם האחד של מתכות והשני של זכוכית יאמר על טבילת כלי מתכות לשון רבים כלי בצרי. וכן נמצא בא"ז בסוף מסכת ע"ז¹ וז"ל: וקודם הטבילה (מפרש) [מברך] על טבילת כלי מתכות ולא יאמר כלים סתם.

footnotes: ¹ סי' ר"צ.

מאני דקוניא נוהג להטביל עם שאר כלים² אבל אם אין לו שאר כלים היה טובל בלא ברכה.

footnotes: ² עי' במרדכי סוף מס' ע"ז סי' תתנ"ט מש"כ בשם תשובת רש"י לגבי משכנתא.

[כתב] שלומך יסגא אהו' עמי' הר"ר אברהם מענדל י"ץ, אשר שאלתני על מה שטובלים מאני דקוניא המחופים מבפנים בלא ברכה מאין הרגלם? וכתבת דמה שכת' בהג' בסמ"ק¹ שטובלים אותו בלא ברכה, יש ליישב דאדלעיל קאי אמחופים מבחוץ. הרבה יש לתמוה עליך! אמאי תיזיל בתר איפכא ואי' תוכל לפרשו דאדלעיל קאי? דהא כת' לעיל על הדליי' שאין צריכי' טבילה, לפי שאין משתמשין בהן דרך הברזל כו', ומהאי טעמא אותן קדירות של חרס שקור' פלומי"ר בלע"ז מבחוץ אין צריכין טבילה כו', עד אך בלא ברכה לפי שאין עשויין אלא לנוי וא"כ איך תיסוק אדעתין דאדלעיל קאי? מה היה צריך לתת טעם לפי שעשויין לנוי הא פי' כבר טעם יפה, לפי שאין משתמשין בהן דרך הברזל או הזכוכית? ותו דמאי אך בלא ברכה דקא'? לדידך הו' צריכינ' למימר דבא לרבות ועד כאן לא שנית אכין ורקין מיעוטין הן. ותו איך יכתוב כ"כ לשון מגומגם שבא לומר דצריכי' טבילה וזהו עקר חידושו ומניחו וכות' לא בעי ברכה דפשיטא הוא לפי מה שכת' לעיל. וא"ת אי קאי אדלמטה א"כ הוי נגד פיסקא דתלמודא?² לא קשה כלל דאיהו סבר דמאני דקוני' דהוו בימי התלמוד היו עשויין בסופן לחזק ולא לנוי. ותו נר' דנהגו עלמא וסמכו ארש"י³ דפי' דקוניא היינו היתוך עופרת ולא זכוכית ולא כר"ת⁴ ונוכל לומר דדוקא היתוך עופרת מסקינא דהילכתא כסופן⁵ וצריך טבילה, אבל זכוכית דאיהו גופייהו אין צריך טבילה אלא משום הואיל, כדאיתא בתלמודא⁶ לא מצריכי' טבילה משום סופן, דתרי חומרא לא עבדינן בהן. וכל מאני דקוניא שלנו עיקר הן מזכוכית אלא שמתיכין לתוכן מעט אבר כדאיתא במרדכי פ' אין מעמידין⁷ ולכך איכא למימר דכ"ע מודו דלא בעי טבילה, ומ"מ טובלים בלא ברכה. וקצת משמע בא"ז כדברי דכת' וז"ל: כלי זכוכית ודקוניא פי' כלי חרס, תחילתן של חרס וחופין אותן בחופי' שלאבר צריכ' טבילה עכ"ל. ונראה מדשביק לזכוכית דאתחיל ביה ולא הזכיר אח"כ מידי דחופי' דזכוכית ר"ל דוקא חופי' דאבר צריך טבילה כמו שחלקתי. נאום הקטן והצעיר שבישראל.

footnotes: ¹ סי' קצ"ט וז"ל: מ"מ אותם כלים המחושקים בברזל מבחוץ אע"ג דמעמידין א"צ טבילה לפי שאין משתמשים בהם דרך הברזל וכן מהאי טעמא אותן קדירות של חרס שהן מחופין באבר פלומ' בלעז מבחוץ אין צרי' טבילה אבל אותן שהן פלומי"ץ מבפנים צריכין טבילה אך בלא ברכה לפי שאינם עשוי' כ"א לנוי. ² עי' ע"ז דף ע"ה ע"ב קוניא פליגי בה ר"א ורבינא ח"א כתחלתו וח"א כסופו והילכתא כסופו. ופירש"י בתר סופו אזלינן שחיפהו מתכות, וכלי מתכות הוא ובעי טבילה. ³ שם בע"ז ובפסחים ל' ע"ב ד"ה קוניא. ⁴ ע"ז ל"ג ע"ב ד"ה קוניא וכתובות ק"ז ע"ב ד"ה הני. ⁵ כ"ה לשון הרא"ש שם בע"ז פ"ה סי' ל"ה. ⁶ שם ד' ע"ה ע"ב הואיל וכי נשתברו יש להם תקנה ככלי מתכות דמי. ⁷ סוף סי' תתכ"ב.