Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah)
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מלקוטי מה"ר יודא אוברניק זצ"ל. אמר אם נגע גוי¹ בקנקן שלח סביביו טופח ע"מ להטפיח, אפ"ה מותר משום דגרע זה מקטפרס שאינו חיבור² גבי ניצוק אמרי' הפסד מרובה מותר³ אמר מ"ו כתב מהרי"ל בשם השר [השר פי' ר' שלום, מ"ו הוא ר' איסרלן זצ"ל] דכל שבחביות קרי הפסד מרובה⁴ ומ"ו יצ"ו הוכיח⁵ מפ"ק דנדה⁶ דשני בצורת חשיב ג"כ הפסד מרובה, מדפירש"י שעת הדחק היינו אפושי טומאה בטהרות⁷ וז"ל תשוב' מהרי"ל ז"ל, הא קי"ל בה"מ כר"ת, וחביות הוי הפ"מ, ל"ש הוי חבית קטן או גדול, כך קבלנו בשם מ"ו השר ז"ל מצאתי.
footnotes: ¹ במים הנשפכין ליין שאין לו דין ניצוק, ואפי' נגע גוי. ² ועי' סי' קכ"ו ובשו"ת מהרי"ו סי' י"ח. ³ הרא"ש בפ"ה דע"ז סוף סי' כ"ו ובטור סי' קכ"ו. ⁴ לאפוקי מה שהוא בכד או בקנקן. ⁵ עי' תה"ד סי' ר"ד. ⁶ דף ט' ע"ב. ⁷ המעתיק שגה ברואה וטעות דמוכח הוא, וז"ל התה"ד שם: וא"ת בנד"ד הואיל ואיכא דוחקא דצבור לשתות יש להתיר כמו בהפסד מרובה. נראה להביא ראיה דלא אמרי' הכי, דבפ"ק דנדה איתא דר' אליעזר השיב לחכמים מריבה אחת בהיתלו שעברו עליה ג' עונות, ואמרו דיה שעתה, ואמרו לו חכמים אין שעת הדחק ראיה, מאי שעת הדחק, א"ד שני בצורות הוו, א"ד אפיש טהרות הוו, ופרש"י שני בצורת והוה הפסד מרובה, כלומר ולכך אפי' מעט טהורות הוה הפסד מרובה, אבל לא רצה רש"י לפרש שני בצורת הוו והוי דוחקא לאוכלי טהורות, אע"כ לא שרינן משו"ה אלא משום הפסד הקילו, דהתורה חסה על ממונם של ישראל.
פ' מקום שנהגו¹ להפסד מרובה חששו כמו אחר ג' ימים דפסדי ביעי לגמרי אבל תוך ג' שראויים לנפש יפה חשיב הפסד מועט, זה דלעיל [פ' מקום שנהגו וכו'] כת' מוה"ר יודא אוברניק זצ"ל מעצמו.
footnotes: ¹ פסחים נ"ה ע"ב.
וזכורני שהיו ענבים שלמים על הגת והגת אינו כשר, ואמר היה שופך מים תחת [כל] הענבים [ועל כל הגת] בעניין שהמים יורדים לארץ. והיין הדורך יהודי [אח"כ] מן הענבים הוא כשר. וכתבתי זה הדין בשנת כ"ד לאחר שהלכתי מן הגאון זצ"ל, כי ראיתי מעשה וזכורני הדין דלעיל ולכן לא ידעתי אם יש לסמוך עלי¹
footnotes: ¹ ועי' ביו"ד סי' קל"ח.
והורה דאסור להדליק בב"ה השעוה של ע"ז¹ אך מ"מ אינו אסור בהנאה.
footnotes: ¹ עי' במרדכי פ"ד דע"ז סי' תתמ"ג הביאו בב"י סוף סי' קל"ט.
וזכורני שהיה חותמו של הגאון זצ"ל חקוק בו ראש של אריה שוקע בחותם, ועל השעוה היה בליט'¹ ואין נראה כ"כ, שפיחת צורתו בענין² כזה³.
footnotes: ¹ עי' בטור סוף סי' קמ"א. ² בעין. ³ והמעתיק דלג הצורה ולא תקן צלם דמות תבניתה.
פ"א היה בחור אחד מחתך צורת צבי בנייר ודבק אותה בחלון של זכוכית בבית החרף וצוה להסיר הצורה מן החלון. מצאתי במסכת שבת פ' השואל¹ שהצורה עצמה אסור להסתכל בה כו', אבל התו' שם וסמ"ג פי' בצורת ע"ז אסור להסתכל.
footnotes: ¹ דף קמ"ט ע"א ע"א ותוס' ד"ה ודיוקני.