מלקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל, הא"ז כתב¹ דמצוה לפרוש מאשתו סמוך לווסתה כ"ד שעות. ודרש מורי שיחי' (הוא מו' הגאון מהר"ר איסרלן זצ"ל) כדי הא"ז לסמוך עליו להחמיר אע"פ שבג'² איתא רק עונה אחת.

footnotes: ¹ ח"א סוף סי' שנ"ח. ² נדה ס"ג ע"ב, ועי' ריש סי' קפ"ד.

מלקוטי' דלעיל: כת' בתשובה בשם מה"ר שמשון ז"ל, דאשה שיש לה וסת לל' יום ולפעמים משנה וסתה ליום ל"א או ל"ב או ל"ג אבל קודם ל' אינה משנה כלל, מצוה לפרוש הימנה כל אותן ימים מיום ל' ואילך¹ וכן דרש מורי שראוי לנהוג כן, אמנם אם מורגלת לפעמים בח' ימים או יותר, אז אמר שאין להחמיר כ"כ ויש לדמות לאשה שאין לה וסת.

footnotes: ¹ דחוששת משום וסת הפלגות ומשום וסת הדילוג, ועי' ש"ך סי' קפ"ט ס"ק י"ט.

ואשה¹ שרגילה לראות למחרת טבילתה. אם ברור לה שאינה רואה עד למחר² אז היא מונה ז' נקיים כשאר נשים ומותרת לבעלה אפי' ראתה בכך כמה פעמים. וכן כת' המרדכי, אבל אם יש³ נדנוד ספיקא אז יש לה לבדוק מיד אחר תשמיש תוך אחר זמן⁴ ולא יכניסו עצמם היא והוא בספק איסור כרת, מלקוטים דלעיל.

footnotes: ¹ עי' שו"ת מהרי"ו סי' קפ"ד. ² אחר זמן. ³ יש כאן. ⁴ עי' נדה י"ד ע"ב איזהו אחר זמן ובב"ח ריש סי' קפ"ז.

[כתב הר"ר יהושע טורק זצ"ל]¹ תכתב ותחתם לשנה טובה אהו' הר"ר יהושע י"ץ, דע לך על דבר טהרת אשתך (ונתתי) נתתי לבי וקראתי אלי עמיתי ר' יוזמן כהן, ור' אייזיק לוי י"ץ, ושקלנו וטרינו בדבר ומה שעלתה בידינו אכתוב לך. אשר כתבת שיש הוכחה שיש לה מכה² אך שאין ידוע אם מוציאה דם ודאי [חד] צד לחוד לא מהניא. דבהדיא כת' במרדכי³ דבעינן דיודעת שהמכה מוציאה דם אז תולה במכה. אבל אי לא יודעת לא אע"פ שהיא אומרת שבודאי יש לה מכה. אמנם בעובדא דידך מצאנו שני צדדים לטהר ולהתיר, חדא כמו שכתבת שבכל זמן שהיא בודקת בכל החורים וסדקים אינה מוציאה אותן כתמים ושערות רק בזה המקום, נראה דר"ל במקום אחד [מצאה] לעולם. א"כ אם אותו מקום בצדדים קצת יש סברא לטהר דמוכח דמן הצדדים מן המכה בא, דלכאורה פתח החדר לפרוזדור באמצע פרוזדור הוא, ובבדיקת שפופרת קאמר תנא דברייתא⁴ אם נמצא דם בראשו של מכחול בידוע שהוא מן המקור ואם לאו בידוע שהוא בא מן הצדדין, משמע אם לאו כלומר שנמצא בצדדים טהורה. וא"כ בנדון דידך שבשום פעם אינה מוצאה רק במקום אחד מן הצד, דיש הוכחה דלאו מן החדר בא אלא ממכה שבצדדים. וכ"ש אם מרגשת בשעת בדיקה כשהיא נוגעת בעד במקום ההוא שהוא כואב לה קצת, ובשאר חורים וסדקים אינה מרגשת כאב כלל, שיש הוכחה שמן המכה בא. עוד כתב במרדכי⁵ אההיא ברייתא דהרואה דם מחמת תשמיש דתנא בה אם יש לה ווסת תולה בווסת, פי' ואם יש לה ווסת זמן קבוע שהיא רואה [דם] תולה בווסתה, שיכולה לומר זה הדם שהיא רואה טהור הוא, דעדיין לא הגיע ווסתה ותולה במכתה כו'. אלמא דסברא דאין אורח בא אלא בזמנו מהני' דתולי' במכה מה שאין תולין בלא זה. והנה אתה כתבת שלאשתך יש לה ווסת כהוגן וכדרך הנשים, א"כ מועיל ג"כ להתיר ולטהר, אע"ג דרש"י פי'⁶ הברייתא בע"א. מ"מ נוכל לצרף דעת המרדכי לשאר צדדים, לכן נראה אי איתניהו לכל הצדדים אשר הזכרתי לעיל תוכל לסמוך עלייהו להחזיק' לך טהורה. ועל המיעוך קשה לסמוך, חדא כי מה תעשה במה שבא שלא כדרך שערות, ועוד לא נהירא כלל תועיל [דתועיל] אם לא נמוח כולו⁷ גם אשר כתבת דנראה לך ספיקא [דספיקא] דרבנן היא, הואיל ותמיד רואה היא בלא הרגשה, אין סברא לומר לעולם הרגשת עד הוא, אין נראה, דרואה מחמת תשמיש נמי אינה מרגשת, דאי מרגשת דנפתח החדר פשיטא דטמאה. אלא אמרינן הרגשת שמש הוא אע"ג דבכל פעם בלא תשמיש אינה רואה כלום בלא הרגשה וחשיב לה התם ספיקא דאורייתא.

footnotes: ¹ פסקים וכתבים סי' מ"ז הביאו בב"י סוס"י קפ"ז. ² ובנדפס איתא טהרה וט"ס הוא. ³ ריש מס' שבועות בה' נדה סי' תשל"ה, ועי' בהגמיי"מ פי"א מהא"ב סי' ח' בשם ס' התרומה. ⁴ נדה ס"ו ע"א. ⁵ שם סי' תשל"ה. ⁶ שם בנדה ס"ו ע"א פירש"י ואם יש לה וסת לקלקול הזה וכו'. ⁷ עי' סי' קפ"ח.