בטוב גדא אתחיל הלכות מזוזה הי"ז יביאנו אל [נחלת] הבית אחוזה: ולא היה מזוזה בשער הפתוח למבוי של יודים.¹ [כת' מהר"ר דוד איישטט יצ"ו] וההיא דפר' והיה אם שמוע בראש העמוד בס"ת וכות' פרשת שמע בגליו' שלמעלה למזוזה, כדכתבו התו' במסכת' שבת² וכן במס' מנחות³ וק' אמאי לא פסול מפני שהוא שלא כסדרן? ודאי קושיא היא⁴ וקרוב לדעתי דאף לדידן הו' ק' כבר כשלמדנו שבת או במנחות. ויש ליישב דסברו התו' דהא דשלא כסידרן פסול, היינו משום דלעולם המוקדם בתורה חשוב טפי מן המאוחר. ולכך אין להקדים את שאינו חשוב לחשוב ממנו. ולכך בנדון דידן שכבר נכת' פר' והיה לקדוש' ס"ת, שהיא חמורה וחשובה ממזוזה ותפילין אין קפידא אם תקדום לפ' שמע שהיא נכת' לשם מזוזה, דהמאוחר בקדושת ס"ת עדיף כמוקדם בקדו' מזוזה. וצוה לבעה"ב אחד כשקובע מזוזה בביתו שיברך בא"י אמ"ה אקו"צ לקבוע מזוזה. והיה מניח ראש האלכסון מן המזוזה שהיא השיטה שבה שמע כנגד הבית, מטעם כשילך לביתו אם פותח המזוזה אז יכול לקרות בה כמו שהיא מונחת, ואז הוי מקויים ביתך ביאתך⁵ וכהאי גוונא אמ' במנחות בתו'⁶ [כתב בספרו].⁷ וז"ל תשו' שא' מהרי"ל זצ"ל⁸ (וכאשר) ואשר כתבת להניח האלכסון כלפי פנים האמת אתך, שורה העליונה לצד הבית ותחתונה [והתחתונה] לצד ר"ה. ולאו מטעמך שיקרא הקורא והאותיות כלפי גברא, דמאן לימא לן שהקורא והגברא קאי בר"ה, דילמא עומד בתוך הבית? אלא היינו טעמא משום דאיתא בירושלמי⁹ צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח. וכת' הרא"ש¹⁰ וז"ל: ולפר"ת הופך שיטה אחרונה לצידי ר"ה וראשונה לצד פנים כדי שיהא שיטת שמע לצד הפתח או לפנים¹¹ עכ"ל, וכיון דאוקמינן לה באלכסון לקיים גם דברי ר"ת צריך לנטות האלכסון כדעבד ר"ת בשכיבה. וכל זה אמרתי והראיתי לשאי' ז"ל ביו"ט אחרון של פסח בהיותו עמי ומסתמא לאו אדעתי'. מצאתי¹² וזכורני כשהלך מביתו לא נגע למזוזה¹³ אך מסתכל בה אבל כשהלך מביתו לדרך נגע למזוזה.

footnotes: ¹ בס' אגודה פ"ק דיומא כתב: והנה בעת שנעשו השערים לרחוב קלוני"א שאלתי את רבותי בגליל העליון אם יש לעשות מזוזה ולא השיבוני. והיה בדעתי להוציא על זה כי בסיעתא דשמיא נבנו על פי ובינותי כי שערי קהלת וורמש"א לא היה בהן מזוזה, ונתתי אל לבי דגם תלמיד אחד הזכיר לי מהני אבולי דמחוזא דפטירי משום סכנה ה"נ אחרי שהגוים דרים בתוכה ובית העצה תוך הרחוב פטור. ² דף ע"ט ע"ב ד"ה הא מורידין. ³ דף ל"ב ע"א ד"ה דילמא להשלים. ⁴ עי' בפרישה סי' ר"ץ ובטו"ז שם. ⁵ מנחות ל"ד ע"א. ⁶ שם דף ל"ג ע"א ד"ה הא דעבידא. ⁷ תה"ד סי' נ"ב ועי' בב"י סי' רפ"ט ובפרישה שם ס"ק י"ב. ⁸ סי' צ"ט. ⁹ פ"ד דמגילה הי"ב. ¹⁰ 0 ה' מזוזה סי' ט'. ¹¹ 1 צ"ל לצד אויר הפתח לפנים. ¹² 2 עי' בד"מ סי' רפ"ט. ¹³ 3 עי' בד"מ סי' רפ"ה ובשו"ת רע"א סי' נ"ח.

אין לי חידושים ממצות שילוח הקן. אבל זכורני שא' פ"א א"ל בעה"ב אחד במרפורק שיש לו קן בכרם שלו, ושאל לבעה"ב כל הדינים משילוח הקן ואמר כן הוא. והולך הגאון זצ"ל אל הכרם ולא מצא כמו שאמר הבעה"ב. כמדומה לי שאמר שלא בא לידו זה המצוה. לעיל בהלכות ספירת העומר כתבתי דין חדש.