[תשובה]¹ נטע רבעי וכרם רבעי פודה כשהוא תלוש שהוא שוה מנה על מחצה ווינר שקו' העלר שהוא יותר מפרוטה, כשהזהב [הגרי] שוה ז' דינרים וחצי שקורין דינר שילינג [ודינר שוה ס' מחצות ווינער], ואמר הברכה בא"י אמ"ה אקבו"צ על פדיון רבעי, ואח"כ אמר הקדושה שעל זה הרבעי יהא על זה המחצה ושחק המחצה וזרקו בנהר. העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל תשובת מוהר"ר שלום זצ"ל, ועל אודות נטע רבעי דע שכת' האשי' שיש לפדותו אחר הלקיטה, ומ"ש על התערובת יש לו לעשות כמו עם מעשר שני המעורב. והיה משיב לגוי הנוהג בכלאים משום דסבר כר"ש דבר שאינו מתכוין מותר,² אבל אסור לילך עמהם משום דהוה כפסיק רישא, משום שא"א שלא מסייע להם או שלא יתן להם עצה כך וכך תעשה. ואע"ג דכת' הסמ"ק במצוה שלא לעשות מלאכה בשני מינין בהג'³ מכאן [נכון ליזהר] שלא לפרוס שלום לגוי המנהיג כלאים, שפעמים שהבהמות ממהרות ללכת מחמת הקול עכ"ג. אותו הג' סברא (כשלתות) [כשאלתות]⁴ דהלכה כר"ש רק בשבת. וגם באותו הג' כת' שפעמים כו' משמע שלא הלכה בכל פעם מחמת הקול⁵ העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל שהעתיק ממה שגנבו מן הגאון זצ"ל, אמ' שאיתא בבכורות⁶ עז שילדה שה צמרו אסור משום כלאים⁷ אפי' אותו שה ילדה שה אחר עד סוף העולם כלם אסורים. והיה זהיר לתן חוטין של קנבוס לתפור המנעלין של לבד שקו' ויל"ץ שו"ך. ועל בגדי קנבוס שקונין בחזקת קנבוס כבר הגידו לו שמהר"ף ז"ל התיר, וכשנא' (ליה) לי הדברים הייתי חושש להחמיר. אעפ"כ משום דראיתי שאלת מו' דו' הקדוש ז"ל מרבו הש"ר ז"ל בכה"ג אם להתיר משום רובא, ותשובתו לא מצאתי. אמנם י"ל דשרי כה"ג, אע"פ שמביאים ג"כ לשוק מגבולים אחרים פשתן שהוא בשוק מחצה על מחצה, מ"מ מה שאורגים הכפריים הוי הרוב ממה שגדל בגבולם, וכה"ג אפשר לסמוך אדברי הגוי. מתשו' הגאון זצ"ל שהשיב למהר"י אוברניק זצ"ל העתקתי. וזכורני שפ"א עשה לו בנו בגד של משי ולא מיחה בו. ואותן סדינין של פשתן שקו' בל"א גולט"ר שיש בתוכו גיזי צמר מותרים לקנות מן הגוים⁸ רק שאין בו כלאי בגדים של [צמר] עיין בסמ"ק במצוה שלא ללבוש כלאים⁹ וכן מצאתי ביו"ד בסי' ש' מכסה של פשתן ובו צמר וכו'.

footnotes: ¹ תה"ד סי' קצ"ב ועי' בד"מ סי' רצ"ד סק"ב. ² ועי' בתוס' שבת ק"י ע"ב ד"ה ת"ל. ³ סי' ק"ע. ⁴ פ' אמור סי' ק"ה. ⁵ ולא הוי פסיק רישיה, ועי' בתד"ה סי' רצ"ח. ⁶ דף י"ז ע"א. ⁷ ואין לוקין עליו. ⁸ עי' שו"ת מהר"ח או"ז סי' נ"ד ובעקרי הד"ט חיו"ד סי' ל"ב ס"ק י"א. ⁹ סי' ל"ב.