וזכורני שהגאון מוהר"ר יעקב וויילא זצ"ל התיר באוגשפורק יין [שקורין טראמינער]¹ להביא ביד גוי בחותם אחד כגון ששופך זפת ע"פ חביות שלנו שקו' שפונט וכת' עליו כשר. וגם זפת על החשקים שקו' רייפא, וכתב עליהם כשר, כדי שלא ינתק הגוי החשקים ויעשה נקב בחבית ויחזיר החשקים על הנקב שלא יראה הישראל, ובתחלה צריך לתן החביות בשק וקושר השק בחבל ונתן שעוה על הקשר וכתב עליו כשר. ובקשו בני אוגשפורק מהגאון מהר"י וויילא זצ"ל להתיר להם חמא' גוים שקורין פוטר ואמר מסתפינא מחברי דקרו ליה יעקב שרי איסור, וכן אמר ר"ת על חמץ בפסח בפ' בתרא דע"ז² בדבור חמרא חדתא בעינבי אביי אמ' במשהו כו'.

footnotes: ¹ יין משובח ונקרא ע"ש מקומו טירול. ² דף ס"ו ע"א ד"ה מכלל ופסחים דף ל' ע"א ד"ה אמר רבא, ועי' בספר הישר לר"ת סי' מ"ז סוף סק"ז וסי' מ"ח סק"ט, ובאו"ז ע"ז סי' קנ"ג.

כשקנה לביתו כלי חרס חדשים שרוצים לשתות בו יין, צוה לשפשף ג' פעמים קודם שיתנו בו יין, משום דאם נגע אח"כ בו גוי שלא הוה אסורים לעולם. מצאתי מזה בפ' אין מעמידין¹ רב אמי אסר ורב אסי שרי.

footnotes: ¹ ע"ז ל"ג ע"ב ועי' בתוס' שם ד"ה כסי.

פ"א הביא גוי כלי חרס שקורין טיגל עם יין נסך לבית היהודי, והגוי היה שיכור והניח שם הכלי, ואמר שמותר לשתות ממנו כל המשקים חוץ מיין, וכן מצאתי ביו"ד בסי' קל"ז וז"ל: אע"פ שאסור לתן יין בכלי שנשתמש בהו הגוי וכו'.

וזכורני כשהיה הולך מביתו לעיר אחרת לקח עמו כלי זכוכית וב' או ג' כלי חרס, וכמדומה לי שלא רצה לשתות מכלי גוים.

מותר לכתוב ביין כשר שהוא נסך, וראייה ממסכת יבמות מפ' האשה שהלך¹ אם כתב תי"ו תרומה אם כת' מ"ם מעשר כדי להציל הפירות, ועיין בדבור בפ' ב' דכתובות² וא"ה לא עבד שמואל עובדא הכי. מי ששתה יין נסך מותר לאכול ולשתות עמו, אבל אינו נאמן על יין נסך אבל על שאר איסורין לא שמעתי אם נאמן אם לאו³

footnotes: ¹ יבמות קט"ו ע"ב כדמסיק שם א"נ לפנחיא שבקיה, וכאן נמי מיירי כשמתכוין שיבדלו ממנו ישראל, עי' תה"ד סי' קצ"ז. ² דף כ"ב ע"ב. ³ עי' סי' קכ"ד ובשיורי ברכה סי' קי"ט.

תמד [כגון ששופכין מים על חרצנים וזגין] שקו' בל"א לוייער¹ נוהגים לכתחלה איסור משום יין נסך ועיין באשי' בהמוכר פירות²

footnotes: ¹ עי' גידעמאנן צד קל שצ"ל לוייטער. ² ב"ב פ"ו סי' ט' ועי' בטיו"ד סי' קכ"ג.

ואמ' קטן שיש לו דעת כגון בן י' או בן י"א שנים, יכול לשמור בדבר שהוא מדרבנן כגון יין נסך¹ והביא ראיה מריש מסכת תמיד² והרובין שומרין שם (בית המוקד).

footnotes: ¹ ועי' בב"י סוף סי' קכ"ז ובסי' ק"ל בשם תשובות הרשב"א. ² פ"א מ"א ודלא כפי' הרמב"ם, ועי' בשושנים לדוד לר' דוד פארדו.

מה שכתב המרדכי בסוף פ"ק דחולין¹ וז"ל: יין במים לא בעי ס' אלא אפי' חדא בשיתא בטיל, דלא [הוי] אלא קיוהא בעלמא. פר"י ותימא והא אמר בע"ז בהשוכר את הפועל² יין במים ומים ביין בנ"ט דהיינו ס'. וי"ל מה שכתב המרדכי חד בשיתא בטיל היינו יין הבא מן התמד³ דבלאה"כ לא הוי יין גמור.

footnotes: ¹ סי' תקצ"ח. ² דף ע"ג ע"א. ³ וזהו נגד משמעות כל הפוסקים דסברי הכי, עי' סי' קל"ד.