רשב"ג אומר כו׳. במתני׳ דמ"ק י"ט א׳ ובגמ' שם כ"ד א"ב איתא ר"ג. אך כמה ראשונים גרסי רשב"ג ועי׳ תוס' עירובין מ"ו א׳ ד"ה דאמר. ועי׳ נמוקי יוסף במתני׳ שם במ"ש והלכה כרשב"ג דכ"מ ששנה דשב"ג כו׳ [כצ׳׳ל ומתורץ קושית הלח"מ]. ור"ל דמהא דפסק שמואל כוותיה אין הכרח משום דאיכא דמתני כו׳ וכ"כ האור זרוע סי׳ תל"ב. להכי כתב הנ"י משום דכ"מ ששנה רשב"ג כו׳. והא דהוצרך שמואל ללישנא קמא לפסוק הלכה כוותיה משום דשמואל ל"ל האי כללא כדמוכח בשנת ק"ו ב' ביצה כ"ד א׳ ע"ז ל"ב ב׳ וכמ"ש בתוס׳ שם:

ולכבס כו׳ ולא כיבס כו׳ ולא יכבס. עי' תוס' מ"ק כ"ג א׳ ד"ה כל [והגר"א מ"ז כשיטת הפוסקים]: כיצד לאירוסין אסור לעשות סעודת כו׳ כיצד לנשואין אסור לעשות כו׳. וקשה דהא קי"ל ביבמות מ"ג ב׳ דבין אירוסין בין נשואין בלא סעודה אסורין כל ל׳. ושמא משום סיפא דקתני אבל אם היה טבחו טבוח ומת אביו של חתן כו׳ דשרינן אפי׳ סעודה תנא הכי. תה"א. אבל דעת הרמב"ם דאירוסין בלא סעודה מותר [ועיין בהגר"א יו"ד סי׳ שצ"ב ס"ק ה׳]: