באו שנים ואמרו לא מת אע"פ שנשאת תצא. מצאתי כתוב שם מכתיבת יד הר"ב כרם שלמה בגיליון אמר שלמה אמרילייו התוספות כתבו שהתרצן תירץ לפי סברת המקשן ש"מ דליה לא ס"ל וא"כ דברי מוהריק"א קיימין. עוד מצאתי כתוב שם על מה שכתב מהריט"ץ וז"ל גם מה שהקשה מוהרי"ק דמדברי רב נחמן הכי דייקינן דאמר פסול ופוסל תמהני על הרב דאדרבא מדברי רב נחמן דאמר פסול ולא אמר בטל משמע דמן התורה כשר עכ"ל. ונכתב בצדו אמר שלמה אמריל"ו עיין מה שכתב הרב המגיד ריש פרק עשירי מגירושין דבגמ' אין שם כלל לפי שיש פסול בטל לגמרי יעו"ש וא"כ אין דקדוקו של הרב כלום.

שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת וכו'. כתב הרב המגיד ואם נשאת לאחד מעדיה וכו'. עד הא דתנן לא ישא את אשתו אינו אלא בעד אחד אבל בתרי לא וכו'. נ"ב כלומר ליכא חשדא כיון דאין אדם חוטא ולא לו ומשום הכי מצטרף זה עם האחר ולית בהם אפילו חשדא וליכא למימר דהאי דנשאה כמאן דליתא וכיון דעדותו לא מהני לא יצטרף עם האחר זה אינו דלית ביה אלא משום חשדא לבד וכל היכא דאיכא אחר עמו אף משום חשדא ליכא. ומ"ש הלח"מ גם מה שייחס לרבינו חננאל כל דבריו צ"ע. מחנה אפרים בחידושים דף י"ז עמוד ב'.