כותי ועבד הבא על בת ישראל וכו'. פני משה ירושלמי ביבמות דף י"ב ע"ב. כתב הרב המגיד כותי ועבד וכו' עד ויש מי שכתב שאם ילדה בת שהיא פסולה לכהונה וכו'. נ"ב בפ' י"ח כתב רבינו דכותי ועבד הבא על ישראלית נעשה זונה. וצ"ע אי אית לרבינו כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו. ועיין בפי"ט דין גר עמוני.

וכשם שנאמן לומר בני זה בכור וכו' עד והאומר על עצמו שהוא ממזר נאמן לאסור עצמו בבת ישראל ואסור בממזרת וכו'. נ"ב צ"ע מההיא עובדא דראה רבי לההוא גברא בבית הקברות א"ל וכי לאו בן פלוני כהן אתה א"ל עיניו של אבא היו גבוהות ועיין בהרא"ש ז"ל בההוא שאמר נתגיירתי ביני לבין עצמי. מחנה אפרים בחידושיו דף י"ח ע"א.

אשת איש שהיתה מעוברת וכו' עד אמר האב אינו בני וכו' ה"ז בחזקת ממזר ואם אמרה מכותי ועבד נתעברתי הרי הולד כשר. נ"ב כתב מהרי"ט באה"ע סי' ל"ז וזהו ברוב פסולים אבל אם רוב כותיים אפי' לא בדקו את אמו אזלינן בתר רובא ואע"ג דלכתחלה בעינן תרי רובי לגבי ולד חשיב דיעבד עכ"ל. ודבריו תמוהים הם דבפ' י"ח כתב הרב המגיד דדין הולד כדין האשה שנשאת ובשאינה טוענת כגון אלמת כתב הרמב"ם ז"ל דאפי' אם נשאת תצא כל היכא דליכא תרי רובי. מחנה אפרים בחידושיו דף י"ח ע"א וע"ב. כתב הרה"מ וז"ל ומ"ש ואם אמרה כותי ועבד וכו'. ועיין ס' בני דוד פאלקון דף מ"ז ע"א. אורים גדולים למוד קכ"ב דף מ"ד ע"ב.

אבל היא עצמה חוששין. נראה דהיינו לכתחילה אבל אם נשאת לכהן לא תצא. והתוס' כתבו דלא איירי בקלא דלא פסיק דא"כ אפי' נשאת תצא וכ"כ התוס' גבי רוכל בשם ר"ת ז"ל דאע"ג דאינה אסורה לבעל בקלא דלא פסיק מ"מ אסורה לבועל דהוי קלא דקודם נישואין ועיין במהריב"ל ז"ל ח"א דף ק"ג. מחנה אפרים בחידושים דף י"ח ע"ב.