כהן גדול שנשא בוגרת או מוכת עץ וכו'. ולשון הרב המגיד דבר שמואל סימן ז' דף ג' ע"ג. כתב הרה"מ ז"ל כ"ג שנשא בוגרת וכו' עד אבל אם בא על הבעולה שלא כדרך נישואין אינו מוזהר בה יותר מאדם ע"כ. נ"ב קשה לי דבסמוך גבי הבא על הגיורת כתב דלדעת הראב"ד אפשר שהולד חלל והא ההיא איירי שלא בדרך נישואין ולדעת הראב"ד לית ביה כי אם משום בתולות מזרע ישראל ובפ' עשרה יוחסין אמרינן בעל ולא קדש לוקה ולא יחלל זרעו אמר רחמנא והרי חלל ובפ' החולץ אמרו דיש חלל מחייבי עשה משום דלא יחלל קאי ג"כ אאם בתולה מעמיו יקח אשה. מחנה אפרים בחידושים דף כ"א ע"ג.

כהן הבא על ערוה מן העריות וכו'. טורי זהב אה"ע דף י' ע"א. שו"ת נחלה ליהושע סימן י"א דף י"ב ע"א. שו"ת רש"ל סימן ו'. כתב הרב המגיד ורצה רבינו הכשר מדין זה ולא מצא וכו'. וקשה דמשכחת באיסורי עשה כמו מצרית שניה וצרת יבמה וחלוצה וכיוצא מהרר"י רוזאניש. ואפשר דחדא מינייהו נקט או דלא הוי זר אצלה מעיקרא. בני דוד פאלקון דף נ"ב עמוד א'.

משפחה שנתערב בה ספק חלל וכו'. כתב הכ"מ ומ"ש רבינו וה"ה אם נתערב בה ספק ממזר וכו' עד מ"ש בסוף הלשון ומ"מ אין משם ראיה שהרי העמידוה במסקנא דה"ק איזהו אלמנת עיסה כל שאין בה וכו'. נ"ב יותר היה לו להקשות דבגמ' משמע דאין חילוק בין ספק חלל לממזר ולנתין. ונראה דהראב"ד גורס כגרסת התוס' דלא גריס אלמנת עיסה אלא הברייתא איירי בעיסה גופא. ומאי דכתב הראב"ד הכי איתא בכתובות אדלעיל קאי שהביאו מתני' ופירשו טעמא משום דהוי ספק ספיקא. מחנה אפרים בחידושים דף כ"א ע"ג.