מה בין כתם הנמצא על בשרה לכתם הנמצא על בגדה וכו'. תשובת הגאונים בתראי סימן מ"ו. לשון הרב המגיד נמצא טפין טפין וכו' עד ואף הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל כתבו שאין דין הברייתא אלא בבגדה אבל בבשרה וכו' ע"כ. נ"ב צ"ע דהרשב"א כתב דלענין צירוף אין חילוק בין נמצא בבשרה לבגדה. מחנה אפרים בחידושים דף י"ז ע"ד.

שלש נשים שלבשו חלוק אחד זו אחר זו ואח"כ נמצא עליו כתם וכו'. נ"ב מלשון רבינו נראה דנמצא הכתם אחר דפשטו אותו כל השלשה דאם נמצא הכתם בעוד החלוק בשלישית אמרינן כאן נמצא וכאן היה. וכן נראה מדברי התוספות בפ' הרואה כתם ד"ה ולענין דינא תנן ודוק. איברא דהטור כתב דאם השאילתו לחברתה וחזרה ולבשתו ששתיהן צריכין לחוש ואמאי לא אמרינן כאן נמצא וכאן היה. ועיין בהל' כ"ט גבי השאילה אותו לזבה קטנה וחזרה ולבשתו קודם בדיקה ונמצא עליו דשתיהן מקולקלות. מחנה אפרים בחידושים דף י"ז ונ"ד.

ואם בדקה א' מהן עצמה מיד ומצאה עצמה טמאה הרי השתים טהורות. נ"ב משמע אפי' בלא בדיקה כיון שיש לה במה לתלות ולא דמי לשאר ספק דהיכא דאפשר להתברר בעי בדיקה אפילו בדרבנן. שם דף י"ח ע"א.

כל כתם שנמצא על הבגד שאין לה במה יתלה וכו'. נ"ב כלומר נהי דצריך בדיקה היינו טעמא משום דכל חזקה דיכולה להתברר צריך לברר ונפקא מינה דאם נאבד הבגד בחזקת טהורה עומדת ומ"ש הרשב"א דמהגמרא מוכח שהיא בחזקת טמאה אינה ראיה דהגמרא איירי בכתמים שלא נסתפק לנו בצבע דהיא בחזקת טמאה ומה שמעברין עליו שבעה סמנים היינו כדי לבטל הדם ודוק משא"כ הכא בנסתפק אם הוא דם או צבע כיון דספקא דרבנן הוא מוקמינן אחזקתא אלא דלכתחילה צריך בדיקה. מחנה אפרים בחידושים דף י"ח ע"א.