אמר זה אחי אינו נאמן. וכתב הרב המגיד ז"ל ומתבאר בגמרא בב"ב דאין הלכה כרבי אלא כר' נתן. וכתב הלח"מ כוונתו וכו'. ותמה דאפי' כרבי נתן לא אתיא ההיא וכו'. נ"ב לפי תירוץ שני של התוספות לא קשיא מידי ודוק. מחנה אפרים בחידושים דף י"ז ע"ב. שם באותו לשון כתב הלח"מ אלא ודאי דמאי דקאמר בגמרא דלא מוחזק לן בבני הוא דלא ידיע אי אית ליה בני אי לא ע"כ. נ"ב לפי דבריו קשה מאי הקשה הר"ן ז"ל דאמאי לא אוקמוה מתני' במוחזק לן באחי דהא מתני' איירי במוחזק לן דלית ליה בני. ועיין במהרש"ך ח"ג סוף הספר. ומהרשד"ם יו"ד סימן קצ"ו עכ"ל.

נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה וכו'. או שניתן לבעלה בן להתירה לזר וכו'. נ"ב נראה דטעמו משום דרוב נשים מתעברות ויולדות ובפ"ק דגיטין אמרו דבר תורה עד אחד נאמן משום דרוב סופרי הדיינין מגמר גמירי. שם בזה הלשון כתב הרב המגיד ז"ל ואני אומר שאף בבעל אין הדין פשוט שכבר נתבאר שאם אמר יש לי בנים אע"פ שמוחזק באחין נאמן ע"כ. נ"ב התם משום מיגו מהימנינן ליה. מחנה אפרים בחידושים דף י"ז עמוד ב'.

וכן אשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים וכו'. מחנה אפרים בחידושים דף ט"ז עמוד ב' כתב וז"ל נ"ב בפרק האשה בתרא תנן האשה שהלך בעלה וצרתה למה"י ובאו ואמרו לה מת בעליך לא תינשא ובעי עלה בגמרא אמאי לא תינשא הלך אחר רוב נשים ורוב נשים מתעברות ויולדות לימא ר"מ היא דחייש למיעוטא ומשני מחוורתא מתני' ר"מ היא ופריך אימא סיפא היתה לה חמות אינה חוששת אמאי הלך אחר רוב נשים ורוב נשים מתעברות ויולדות וכו' עד אלא אמר רבא רישא חזקה ליבום ורובא לשוק וחזקה לא עדיף כרובא וכו' עיין שם באורך.