שומרת יבם יש לה למכור וליתן במתנה וכו'. לשון הרב המגיד אבל מה שאמר שאפי' בנכסי צאן ברזל אין לו פירות הוא תימה למה לא יזכה במחציתן וכו'. יש מי שרצה לומר דבודאי בחייה הפירות הם נעשין גוף נכסי להיות משועבדים לכתובה. בני דוד פאלקון דף כ' ע"ב. עוד שם כתב הראב"ד שם בהשגות טעה בכל אלה וכו'. וכמדומה לי שטעה במשנה או משום משנה מי שמת שגורסין בה וכתובתה בחזקת יורשי הבעל ופי' הגאונים שהמחלוקת שאמרו וכו'. צ"ע האי ופירשו הגאונים מה פי' הוא זה דהתם בהדיא הוא דמיירי בנכסי צאן ברזל.

כיצד האשה שמכרה או נתנה לבעלה מנכסי צאן ברזל וכו'. כתב הרב בכ"מ ז"ל כיצד האשה שמכרה או נתנה לבעלה מנכסי צאן ברזל וכו'. עד יש לדון דרבינו לא איירי אלא במוכרת או נותנת ולא במוחלת וכו'. נ"ב בפי"ז כתב הכ"מ גם במוחלת דהיינו דוקא בעיקר וכן נראה מדברי רבינו שכתב דהיכא דנגנבו צריך קנין ואע"ג דהוי מחילה וזהו שכתב הראב"ד ז"ל מעתה אפי' בלא קנין דהוא ז"ל סובר דבמחילה ליכא טענת נחת רוח ולפי"ז ליתא למ"ש מהראנ"ח ז"ל סי' כ"ד לדעת הרב המגיד. מחנה אפרים בחידושים דף ה' ע"ב.