הנושא את האילונית ולא היו לו בנים וכו'. עיין מהרי"ט צהלון בשאלה קנ"ט שהקשה על דברי הכ"מ ז"ל ומצאתי כתוב בגליון הספר מכתיבת יד הר"ב כרם שלמה אמר שלמה אמרילייו אפשר שהרב ז"ל לא ראה כל דברי מרן מוהריק"א וז"ל ואפשר שנגרר אחר לישנא דגמ' דאמר לא לימא איניש וכו' עכ"ל ועיקר קושיית מוהריק"א נלע"ד שהיא זאת מאחר דהרמב"ם בסוף פרק זה פסק כר' יהושע דבעי קנוי וסתירה בפני שנים ולית ליה הא דר' יוסי בר יהודה א"כ קשה מאי אירייא בזמן הזה דנקט הרמב"ם דבשלמא רב (חסדא) [חנינא] מסורא מספקא ליה אי קי"ל כר"י בר יהודה נקט בזמן הזה שאינו יכול להשקותה דאילו בפני הבית היה יכול אבל הרמב"ם דס"ל כר"י מאי אירייא בזמן הזה והשיב הרב ז"ל לאו דוקא ומאי דנקט בזמן הזה לישנא דגמ' נקט לא דס"ל כר"י בר יהודה ודוק. תוס' יו"ט מס' כתובות פ' י"א משנה ו'.

העוברת על דת צריכה התראה ועדים וכו'. כתב הרב המגיד וז"ל וכ"ש לדעת רבינו שכתב פי"ד מהל' מלוה שהטוען בשטר חוב שטר אמנה אינו יכול להשביע המלוה ע"כ נ"ב התם היינו טעמא משום דלמעקר שטרא קא אתי ולאו כל כמיניה וכ"כ הרב בעל התרומות שם אבל הכא דהטענה היא מבחוץ בכה"ג משביעינן ליה וכ"נ מדברי רבינו עיין בדין י"ז. מחנה אפרים בחידושים דף ה' ע"ב.

אמרה לו אשתו שזינתה תחתיו ברצונה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל אמרה לו אשתו וכו'. עד ומסוגיא זאת יש ראיה למ"ש רבינו בכאן שהיא מפסדת כתובתה בהודאתה ע"כ. נ"ב צ"ע למשנה ראשונה היאך היתה נאמנת והא אין אדם משים עצמו רשע ע"כ. מחנה אפרים בחידושים דף ה' ע"ב. בני דוד פאלקון דף כ"א ע"ד באורך.