וכן היא שהטעתו וכו'. לשון הכ"מ [פ"ז הכ"ג] בד"ה המקדש על תנאי וחזר וכו'. כתב הר"ן בפ' האיש מקדש וכו'. וא"ת והא תנן בפרק האיש מקדש על מנת שאני עשיר וכו'. ואם איתא דיכולה למחול וכו'. נ"ב היינו דוקא בשאר תנאים שדעתו של אדם במתנה מעיקרא אם יקפיד בהם כשידע אבל במתנה ע"מ שאני כהן או לוי הרי הקפיד בהכי. בסוף לשון זה סיים הכ"מ נתבטלו קידושין לאלתר שלא להנאתה התנית אם כן יכול הוא לבטל התנאי ע"כ. נ"ב לא הבנתי דאם שלא להנאתה התנית א"כ יכול הוא לבטל התנאי וכן נראה מהירושלמי גבי על מנת שביתי רחוק מן המרחץ ונמצא קרוב דיכולה לומר בעית מטרפסא אזלא וכו'. אלא נ"ל דכיון דהוא התנה להנאתה והיא היתה צריכה להתנות לא מצית היא למחול התנאי דלא אמרו למחול אלא במי שהוא בעל התנאי. מחנה אפרים בחידושים דף ה' ע"א.